וורט לפרשת השבוע

מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר "מאן בעי למיזבן סם חיים", אודקין עליה (נדחקו מסביבו).

ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה (בטרקלינו) שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים, אמר ליה תא סק להכא (בא ותעלה אלי) זבון לי (תמכור לי), הוציא ספר תהלים הראה לו הפסוק מי האיש החפץ חיים, מה כתיב בתריה, נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב. "א"ר ינאי, אף שלמה המלך מכריז ואומר "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו".

א"ר ינאי, כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעו, מי האיש החפץ חיים. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם, זאת תהיה תורת המצורע, תורת המוציא שם רע. (מדרש)

שמעתי מהרה"צ ר' אברהם אלימלך בידרמן שליט"א, שעד אותו מעשה, היה בדעתו של רב ינאי, ששמירת הלשון היא סגולה לחיים, ואחר מעשה הבין פשוט שאין זה סגולה, אלא הקב"ה הכניס בטבע העולם שאם אדם שומר את פיו, הרי דבר טבעי הוא שחייו חיים טובים ובריאים.

ומי שחלילה אינו שומר את פיו, הרי הטבע הוא זה שגורם לצרעת לבוא עליו, חייו אינם חיים.

יה"ר שנזכה לשמור את פינו כראוי, ולחיות חיים טובים ומלאים תורה והמצוות, אמן.

גוט שבת.