הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני כ"א בסיון תשפ"ב

א. הכלל שאמרו שלא גזרו חכמים על השבות (איסור דרבנן) בבין השמשות, נוהג הן בבין השמשות של ערב שבת, והן בבין השמשות שאחר יום השבת, ואין הבדל בין כניסת השבת ליציאת השבת.

ב. מצות עשה מן התורה לומר הבדלה במוצאי שבת, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו", אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין? תלמוד לומר "את יום". וכן גירסת כמה ראשונים. ואיתא בגמרא (שבועות יח:) אמר רבי יהושע בן לוי, כל המבדיל על הכוס במוצאי שבת זוכה לבנים בעלי הוראה בישראל.

ג. ראוי ונכון מאד לנהוג כדעת רבינו תם להחמיר במוצאי שבת להמשיך בקדושת השבת שעה וחומש אחר השקיעה, דהיינו שבעים ושתים דקות, מפני שרבים מאד מהפוסקים סוברים כדעת רבינו תם, ועל צבאם מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. וכל המחמירים בזה במוצאי שבת ויום טוב ישאו ברכה מאת ה', וכן יש ליזהר בכל זה גם בתענית במוצאי יום הכפורים דהוי מדאורייתא.
(חזון עובדיה שבת ב')

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל