הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני ט' בטבת ה'תשפ"ג

א. נכרי שבישל בשבת תבשיל לחולה שאין בו סכנה, ונותר מן התבשיל במוצאי שבת, אסור אפילו לחולה עצמו לאכול ממנו, הואיל ובמוצאי שבת אפשר לבשל לו כל צרכו על ידי ישראל.

ב. הכלים שבישל בהם הגוי בשבת לצורך חולה שאין בו סכנה, אינם צריכים הכשר, כיון שבהיתר עשה, כמו שאמרו חכמים שבת קכט., שבשבת אומר החולה לגוי ועושה. ואם הנכרי בישל התבשיל בשבת בביתו של ישראל, מותר אפילו לבריא לאכול ממנו במוצאי שבת.

ג. חולה שאין בו סכנה, מותר לו לאכול ולשתות קודם תפלת שחרית, אם הוא רואה שצריך לכך, כאשר יודע שבלא זה לא יוכל לכוין בתפלה. ו״ביום״ השבת רשאי לאכול ולשתות בלי קידוש, אם אין אצלו יין לקידוש.

ד. חולה שאינו יכול לאכול ולשתות, לא יקדש בליל שבת, שאין קידוש אלא במקום סעודה, ויכוין לצאת ידי חובת הקידוש בתפלה, שחותם בה מקדש
חזון עובדיה שבת ג'

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן