הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני ט"ז בסיון ה'תשפ"ג

א. מים שיש בהם תולעים, מותר לשתות מהם בשבת על ידי מפה נקיה, דלא שייך בורר ומשמר אלא כשמתקן הדבר קודם אכילה ושהיה, אבל כאן שבשעת השתיה מעכב את הפסולת שלא תכנס לתוך פיו אינו מענין מלאכה ומותר.

ב. קומקום של תה שיש בפיו מסננת למנוע חדירת העלים של התה לתוך הכוס, מותר למזוג ממנו בשבת לכוס תה. וטוב להמתין עד שיהיו מי התמצית של התה צפים למעלה, ועלי התה נתונים בתחתית הקומקום.

ג. כוס יין שנפל בו זבוב או צירעה מותר להסירו, בידו או על ידי כפית, כי אין דרך ברירה בלח, אלא משמר בלח ובורר ביבש, ואין כאן בית מיחוש, ״שאין ברירה בלח, וגם את הצירעה ישלח״ (מהריט״ץ סוף סי׳ רג). ויש חולקים ואוסרים להסיר את הזבוב לבדו משום שהוא כבורר פסולת, אלא צריך שבכף שהוא מסירו יקח עמו קצת מן המשקה. וטוב להחמיר כסברא שניה, אבל הרוצה להקל כסברא ראשונה, יש לו על מה שיסמוך.
(חזון עובדיה שבת ד')

קרדיט: המרכז למורשת מרן