הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני ח' באייר תשפ"ב

א. תקנו חז״ל לברך על היין ביום השבת קודם סעודת שחרית, וברכה זו
נקראת "קידושא רבה". ומברך בורא פרי הגפן בלבד, ללא שום תוספת, ושותה, ואחר כך ימול ידיו ויבצע על לחם משנה (כמו בליל שבת), ויסעוד סעודת שבת. ואין לאדם לטעום כלום קודם שיקדש קידושא רבה, וגם קידוש זה לא יהיה אלא במקום סעודה. ולשתות תה או קפה לפני תפלת שחרית מותר, מפני שעדיין לא הגיע זמן הקידוש.

ב. חולה שנצטוה מפי הרופאים שעליו לאכול מיד בקומו, קודם תפלת שחרית, אם הוא צריך לאכול פת, או כסנין, טוב ונכון שיקדש על הכוס, שהרי זה קידוש במקום סעודה, ויטעם מן היין כמלא לוגמיו, כי אין כוונתו אלא לשם מצות קידוש, ובכל זאת יחזור ויקדש אחר תפלת מוסף. אבל אם אינו צריך אלא טעימה בעלמא, ללא פת וכסנין, יטעם בלא לקדש ויקדש רק אחר תפלת מוסף.
(חזון עובדיה שבת ב')
הלימוד היומי מוקדש לעילוי נשמת הקדוש בועז גול הי"ד שנרצח בפיגוע הנורא באלעד

נערך ע"י "המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל"