הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי כ"ו מנחם אב תשפ"ב

א. מי ששכח ארנק שיש בו מעות בתוך כיסו התפור בחליפתו או במכנסיו, ונזכר בשבת כשהוא בביתו או בחצרו, אף על פי שלא נעשה כיסו ״בסים לדבר האסור״, שהרי רק שכח, ולא הניחו מדעת, אם נזכר בשבת כשהוא בתוך ביתו, או בתוך עיר שיש בה עירוב, מותר לו ללכת עמו לחדר מוצנע, ושם ינער את הארנק מכיסו. ואין כאן משום איסור טלטול מוקצה, שמכיון שהמוקצה ישנו כבר עליו, יכול לנושאו לכל מקום שירצה.

ב. חפץ שהוא מותר בטלטול שהונח על דבר האסור משום מוקצה, מותר ליטלו בשבת, שלא נחשב בסיס לדבר האסור אלא כשהחפץ שהוא מותר מונח עליו דבר האסור, לא להיפך. ואפילו אם על ידי נטילת החפץ מתנועע המוקצה, לא חשיב אלא כטלטול מן הצד לצורך דבר המותר.
(חזון עובדיה שבת ג')

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן