הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי י"א באייר ה'תשפ"ג

א. אם אמר לחבירו אחר שקיעת החמה של יום לב לעומר, אל תאמר וידוי כי היום לג לעומר, יוכל לחזור ולספור בברכה, שהרי לא ספר שבועות. ועוד, שלא ספר המספר רק בראשי תיבות, ובזה יש לומר דלא יצא. ועוד, שאין כוונתו לומר מנין ספירת העומר כלל, אלא לומר שהוא יום טוב כדי שלא יאמר וידוי. וכן עיקר.

ב. אם שכח לספור לילה ויום, שמן היום ההוא והלאה סופר בלי ברכה, אינו רשאי לעבור לפני התיבה כדי לברך ולספור העומר להוציא אחרים ידי חובה.

ג. אם טעה במנין הספירה (במנין הימים והשבועות), ולא נזכר עד הלילה שאחריו, דינו כמי שלא ספר כלל. ואם נזכר באותו ערב, אם הפסיק בינתים, או ששהה כשיעור ״שלום עליך רבי״, חוזר וסופר ״בברכה״. ואם נזכר ביום, סופר ביום בלי ברכה. ומכאן ואילך יספור בברכה.
(חזון עובדיה יום טוב)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן