הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי ט' תשרי ה'תשפ"ג

א. נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות כפרות בערב יום הכפורים, לשחוט תרנגולים לכל בני הבית, ונוהגים ליקח תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבני הבית הנקבות, ויש מהדרים לבחור בתרנגולים לבנים, על שם הכתוב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.

ב. מנהגינו לומר בעת שמסבב התרנגול סביב לראש המתכפר, זה חליפתך זה תמורתך זה כפרתך, וכשבעל הבית מסבב התרנגול סביב לראשו, אומר: זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי. וטוב שיקדים לסבב הכפרה על עצמו תחלה, קודם שיעשה כן לבני ביתו. ואחר השחיטה נותנים דמי פדיון התרנגולים לעניים, וזה עדיף יותר ממה שיתן את התרנגולים עצמם לעניים.

ג. מצוה להרבות באכילה ושתית בערב יום הכפורים. וכן דרשו חז״ל (בברכות ח: ור״ה ט.), ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש. בערב, וכי בתשעה לחודש מתענים והלא בעשירי מתענים, אלא לומר שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.
(חזון עובדיה ימים נוראים)
נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן