הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי ג' אלול תשפ"ב

א. יחיד שנמצא בבית כנסת שנוהגים לומר שם סליחות וי״ג מדות קודם חצות לילה, ישב בדד וידום, ולא יענה יג מדות עמהם, ויותר טוב שיצא משם.

ב. חכמים ותלמידיהם שאי אפשר להם להשכים ולקום יום יום באשמורת לסליחות בכל חדש אלול, מפני שדרכם לעסוק בתורה בשעות הראשונות של הלילה, ואם ישכימו לקום לסליחות עלולים להתבטל מסדר לימודם ביום, על כל פנים ישתדל ולקום במקצת לילות של חודש אלול, כדי לשתף עצמם עם הצבור באמירת סליחות ותחנונים. וכן ישתדלו לקום בעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכפורים.

ג. אם ממשיכים הם בלימודם בלילה עד לאחר חצות לילה, מה טוב שיאמרו אז קצת סליחות אפילו ביחידות. וכן יאמרו ״תיקון חצות״ קודם השינה, וכידוע סדר תיקון חצות עדיף יותר מאמירת סליחות.
(חזון עובדיה ימים נוראים)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן