הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי כ"ג בסיון תשפ"ב

א. אומרים הבדלה (אתה חוננתנו) בברכת חונן הדעת בתפלת ערבית של מוצאי שבת.

ב. אם שכח ולא הבדיל, משלים תפלתו, ואינו חוזר, מפני שאחר כך צריך להבדיל על הכוס. ואם רצה להחמיר על עצמו אחר שסיים תפלתו, לחזור ולהתפלל רשאי. (ויאמר קודם שיחזור להתפלל, "הריני מתפלל תפלת נדבה"). אבל בתוך תפלתו אפילו בין ברכת חונן הדעת לברכת השיבנו, אינו רשאי לאומרה משום הפסק. ואם שכח ואכל קודם שהבדיל (והוא לא הבדיל בתפלתו), צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה. ואחר כך יבדיל על הכוס. ואף על פי שהלכה רווחת שאם טעם מבדיל, פירוש שרשאי להבדיל על הכוס אחר שאכל, מכל מקום כיון שאכל באיסור צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה. והנכון שלפני שיחזור להתפלל, יאמר ש"אם איני חייב להתפלל תהיה תפלה זו לנדבה".
(חזון עובדיה שבת ב')
הלימוד היומי מוקדש לע"נ: לוי בן יוסף, דניאל ומישל שמואל בני לוי, יהודית פערל בת מיכאל ז"ל

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל