הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי י' בשבט ה'תשפ"ג

א. מקום שנהגו לדוך בשבת תמרים ואגוזים במכחשת עד שנעשים כמין עיסה, כגוף אחד, למאכל לזקנים ולתינוקות, ועושים כן על ידי שינוי שמהפכים יד המכתשת לצד הדק שבה, כל שעושים לאכול לאלתר מותר, כדין הבורר אוכל מתוך פסולת שמותר כשעושה לאכול לאלתר.

ב. מה שיש נוהגים בשבת לזרוק סוכריות בבית הכנסת על חתן ועל אבי הבן כשעולים לקרות בתורה, ואחר שנתפזרו, הילדים מלקטים אותם, אין בזה בית מיחוש, אפילו אם נותנים אותם בסל או בקופה.
(חזון עובדיה שבת ד')

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן