הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי י"ב באייר ה'תשפ"ג

א. אם ספר הימים ולא ספר השבועות, או שבועות ולא ימים, יש אומרים שלא יצא, ויש אומרים שבדיעבד יצא. ולפיכך אם נזכר באותו לילה יחזור ויספור בלא ברכה. ואם לא נזכר עד הלילה שאחריו ימנה משם והלאה בברכה, כדין המסופק אם ספר העומר, שסופר בברכה מטעם ספק ספיקא.

ב. הוא הדין למי שטעה במספר הימים, ולא טעה במספר השבועות, או להיפך, שטעה במספר השבועות ולא טעה במספר הימים, שאם לא נזכר עד הלילה שאחריו, סופר מכאן ואילך בברכה.

ג. החבוש בבית האסורים בימי הספירה, והמקום מטונף, רשאי לספור העומר בלי ברכה, ואף על פי שמצוה היא, ואין ראוי לכתחלה לעשותה במקום מטונף, מכל מקום כדי שלא יפסיד לגמרי המצוה לאחר שיצא מבית הסוהר, יכול לעשות כן.
(חזון עובדיה יום טוב)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן