הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי ט"ו במר חשוון ה'תשפ"ג

א. כל הזריז לחלל שבת לחולה שיש בו סכנה הרי זה משובח, הילכך מי שאחז ובולמוס ואמדוהו הרופאים שעליו לאכול גרוגרת אחת, וכל אחד מהם חשב שהוא יקדים לחבריו, ואחר שאכל החולה גרוגרת, הבריא בראשונה, כולם פטורים מכלום, ואדרבה יש להם שכר טוב מאת ה' יתברך על זריזותם במקום פיקוח נפש.

ב. חולה שיש בו סכנה שהיה צריך לאכול בשר, שוחטים לו ואין אומרים נאכילנו נבלה או טריפה ומותר למלוח הבשר להכשירו לבישול ורק אם החולה צריך לאכילה לאלתר, והנבלה מוכנה לו מיד, והשחיטה מתאחרת לו, מאכילים אותו נבלה.

ג. מי שניסה בשבת לאבד עצמו לדעת, ושתה רעל וכיוצא בזה, אף על פי כל מחללים עליו שבת כדי להצילו ככל האפשר, ואפילו אם הוא מוחה בידם שברצונו למות, אין שומעים לו שאין נפשו של האדם קנינו, אלא קנין הקב"ה
(חזון עובדיה שבת ג')

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן