הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי ה' בסיון ה'תשפ"ג

א. לכתחלה צרך להניח העירוב בערב יום טוב דוקא, כלומר, מליל ערב יום טוב עד שקיעת החמה של ערב יום טוב, ואם הניחו קודם ערב יום טוב, יחזור ויטלנו בערב יום טוב ויאמר שהוא סומך עליו לשם מצות עירוב לאפות ולבשל מיום טוב לשבת (ולא יברך עליו), ומיהו אם לא עשה כן, בכל זאת מותר לו לאפות ולבשל על סמך העירוב הזה.

ב. וכן אם הניח עירוב על דעת לסמוך עליו גם ליו"ט אחר, כגון ר"ה שחל ביום חמישי וששי, ומתכוין בשעת הנחת העירוב לסמוך עליו בחג הסוכות שחל ג"כ בחמישי ושישי בחו״ל, או שמניח בערב סוכות ומתכוין לסמוך עליו בשמחת תורה, לכתחלה לא יסמוך עליו ביו"ט האחר, כי יש פוסקים הסוברים שאפילו אם הניח העירוב ב או ג ימים קודם לא מהני, לכן לכתחלה צריך לעשות עירוב אחר, ביו"ט האחר, ויברך עליו, או שיטול את העירוב של יו"ט הראשון ויאמר עליו: ״בהדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי״ וכו', ולא יברך עליו. ובדיעבד יכול לסמוך עליו כל זמן שהוא קיים וראוי לאכילה.
(חזון עובדיה יום טוב)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין להשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן