הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי ד' בשבט ה'תשפ"ג

א. פירות שנשרו מן האילן בשבת אסורים באכילה ובטלטול בכל יום השבת, גזירה שמא יעלה לאילן ויתלוש. וגם משום מוקצה, דמגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא.

ב. אף אם תלשן גוי לעצמו, אסורים באכילה ובטלטול עד הערב.

ג. אפילו כשיש ספק שמא נשרו מערב שבת, שמא בשבת, אסורים באכילה ובטלטול מספק, משום דהוי דבר שיש לו מתירים. ולערב במוצאי שבת מותרים מיד.

ד. מותר לאדם להעמיד בהמתו על גבי עשבים מחוברים שתאכל מהם, ואין לחוש שמא יתלוש מהם לתת לבהמתו, שהשבת חמורה ואנשים זהירים בה. אבל לא יעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים תלושים, שהם מוקצה, מפני שאיסורו קל וחוששים שמא יתן לה בידיו. אבל מותר לו לעמוד כנגד פני בהמתו שתלך סמוך למקום שיש בו עשבים תלושים, ולא תטה ימין ושמאל אלא לדרך שם.
(חזון עובדיה שבת ד')

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן