הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי כ"ח באייר ה'תשפ"ג

א. אין לשחוט עוף ביו"ט אלא א"כ הכין עפר מערב יו"ט כדי שיוכל לכסות את דמו, וצריך להיות ג"כ עפר מוכן למטה ע"י שיזמינו בפיו לצורך הכיסוי.

ב. וכן צריך להשחיז הסכין ולהעמידה לשחיטה מערב יום טוב, אבל ביום טוב אסור להשחיז הסכין אף על פי שהוא לצורך אוכל נפש.

ג. אם נפגמה הסכין ביו״ט, במקום דוחק וצורך גדול מותר לומר לנכרי להשחיזה במשחזת להעביר הפגימה.

ד. השוחט צריך לבדוק הסכין קודם שחיטה ואחריה כדי להעמיד הדבר על בוריו בהכשרת השחיטה. ויזהר השוחט שלא למרוט הנוצה מצואר העוף ביו"ט לפני השחיטה כמעשהו בחול. וכשא"א לשחוט בלי המריטה יש להתיר. והשוחט לאחרים מותר לקבל מהם ביצה או פרי תמורת השחיטה. ומותר לשחוט עוף ביו"ט, אפילו לצורך פחות מכזית. והמנהג להחמיר שלא לשחוט אפילו עוף לאחר חצות היום ביו"ט, בין ביו"ט ראשון בין ביו״ט שני, כי כבר סעדו את לבם בסעודת יו"ט, והשוחט אח"כ, נראה כשוחט מיו״ט לחול.
(חזון עובדיה יום טוב)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן