הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי כ"ב מנחם אב תשפ"ב

א. כל בהמה חיה ועוף מותר לדדות אותם בחצר, דהיינו שאוחז בצוארם ובצדדים ומוליכם אם הם צריכים לכך, ומשום צער בעלי חיים התירו לעשות כן בחצר, ויזהר שלא יגביהם באופן שיעקרו רגליהם מן הארץ, מפני שהם מוקצים ואסור לטלטלם. אבל אסור לעשות כן ברשות הרבים, גזרה שמא יגביהם ויעבור עמהם ארבע אמות.

ב. אין מדדים תרנגולת, מפני שהיא מגביה את עצמה מן הארץ, ונמצא שהוא מטלטל מוקצה, אבל דוחים אותה בידיים מאחריה כדי שתכנס.

ג. סומא שאינו יכול לצאת לרשות הרבים ללכת לבית הכנסת וכיוצא בזה, אלא על ידי כלב המאולף לכך, מותר לו לאחוז ברצועה הקשורה בצואר הכלב, כדי להובילו למקום שירצה.

ד. מי שפגע בשבת ביונה הרובצת על אפרוחיה, ואינה מחוסרת צידה, יכול לקיים בה בשבת מצות שילוח הקן, כי המצוה של תורה דוחה איסור טלטול מוקצה שהוא מדרבנן.
(חזון עובדיה שבת ג')

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן