הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי כ"א באייר ה'תשפ"ג

א. מותר לכתחלה לתת סוכר לתוך כוס של תה, ולבחוש בכפית ולרסק את הסוכר שבתוך הכוס, ואף על פי שלדעת מרן אין לרסק את השלג והברד שניתנו בכוס של יין ושל מים, לרסק את הסוכר מותר לכל הדעות.

ב. מן הדין מותר לרחוץ ידיו בשבת בסבון מוצק, ואין בזה לא משום ממחק, ולא משום מוליד, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ובעל נפש ימנע מלרחוץ ידיו בסבון, אבל מותר לו לרחוץ בסבון נוזל (מי סבון). ואחינו האשכנזים נוהגים איסור בסבון. ורופא המטפל בחולים בשבת רשאי לרחוץ ידיו בסבון בשבת, ואין להחמיר.

ג. דורס אדם בשבת ברגליו על שלג וכפור, ואף על פי שהוא נימוח, והוי פסיק רישיה, מכל מקום הוי פסיק רישיה בדרבנן דלא ניחא ליה, שמותר. וכן עיקר.

ד. והנועל נעלים שבסוליה שלהם חקוקים אותיות ומספרים וצורות, ובדרך הילוכו על פני השלג נחרטים האותיות והצורות בשלג, אף על פי כן מותר לו ללכת בהם על פני השלג, הואיל והוא דבר שאינו מתכוין לכתיבה.
(חזון עובדיה שבת ד')

נערך ע"י מהמרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן