הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי י"ד באייר ה'תשפ"ג

א. נהגו העם להתאבל על תלמידי רבי עקיבא שמתו, ולהמנע משמחה. ובהיות שפסקו למות בפרום עצרת (כלומר, חצי חודש, דהיינו חמשה עשר יום קודם חג השבועות, שהוא לד לעומר), מותרים לישא מאותו יום ואילן. וכן המנהג פה עיה״ק ירושלים ת״ו, אצל כל הספרדים ועדות המזרח. ואחינו האשכנזים נוהגים כמו שכתב הרמ״א להתיר לעשות נישואין בל״ג לעומר, והמיקל גם בליל לג לעומר יש לו על מה שיסמוך. אבל מנהג הספרדים ועדות המזרח שנושאים רק מיום לד לעומר והלאה, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו.

ב. ראוי להורות לכל רושמי נישואין של הרבנות בארץ ישראל שאם באים לפניהם מהספרדים ועדות המזרח להרשם לנישואין, ויבקשו לישא בל״ג לעומר, יעירו תשומת לבם שאין מנהג הספרדים כן, שאין לערוך נישואין לפני לד לעומר, כדין תספורת שאין להתיר התספורת אלא ביום לד בבוקר, מדין מקצת היום ככולו. ובשעת הדחק אפשר להינשא בל״ג לעומר בערב, אחר צאת הכוכבים של ליל לד, שבזה יש לומר מקצת היום ככולו, גם בלילה.
(חזון עובדיה יום טוב)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן