הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי ח' מנחם אב תשפ"ב

א. תשעה באב שחל בשבת, ונדחה ליום ראשון, אוכלים בשר ושותים יין בסעודה המפסקת, ומעלה על שלחנו כסעודת שלמה המלך בשעת מלכותו. ואינו רשאי להמנע מאכילת בשר ושתיית יין מפני האבל. וצריך להפסיק את הסעודה כמה דקות לפני השקיעה (השקיעה השנה בשעה 19.37).

ב. במוצ"ש ליל תשעה באב אין צריך לחלוץ המנעלים של עור אלא עד מתי שיגיע הש"צ לברכו של ערבית, משום כבוד השבת, ומצות תוספת מחול על הקודש. ומי שחולץ את הנעליים בבית, יחלוץ כ20 דקות אחר השקיעה (השנה בשעה 20.07).

ג. ליל תשעה באב שחל במוצאי שבת, אינו מבדיל על הכוס, אלא רק בתפלה, ואינו מברך על הבשמים, אבל כשרואה את הנר דלוק מברך ״בורא מאורי האש״.

ד. אין מברכים על הבשמים כלל, משום שיש תענוג מריחם הטוב, אף על פי שעל הנר מברכים בלא כוס, לפני קריאת מגילת איכה.

ה. חולה האוכל בתשעה באב, יכול להוציא את בני ביתו בהבדלה שעושה.

ו. הנשים שאינן שומעות הבדלה במוצאי שבת, יברכו לעצמן על הנר ברכת "בורא מאורי האש".

ז. במוצאי תשעה באב עושים הבדלה על הכוס, ומברכים ברכת הגפן וברכת המבדיל, ואין מברכים לא על הנר ולא על הבשמים.

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן