הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי ז' בניסן תשפ"ב

א. אחר הבדיקה יבטל את החמץ ויפקירנו, ויאמר: ״כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא״ (כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ).

ב. צריך לומר הביטול בשפה המובנת לו, כדי שיבין שעיקר כוונתו לבטל החמץ עד שיהיה בעיניו כדבר שאינו חשוב כלום וכדבר בטל לגמרי, אבל אם אומר הביטול בין בלשון הקודש בין בארמית ואינו מבין שהוא מבטל החמץ, אלא חושב שאומר תחינה ובקשה בעלמא, לא יצא ידי הביטול, וצריך לחזור ולבטלו בלועזית בשפה הידועה לו.

ג. ונוהגים לומר הביטול ליתר חיזוק שלש פעמים. וטוב שעל כל פנים באחד מהם יוסיף ויאמר: ליבטיל ולהוי ״הפקר״ כעפרא דארעא.

ד. וכשבעל הבית מצוה לשליח לבדוק חמצו ולבטלו, לכתחלה צריך שהוא יאמר את הביטול, ובדיעבד אם ביטלו השליח בלבד שאמר: ״כל חמירא דאיכא ברשות פלוני ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא״ (והזכיר שמו של בעל הבית שולחו), ביטולו ביטול.
(חזון עובדיה פסח)