הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי ו' אלול תשפ"ב

א. אלה שאונסים עצמם מן השינה ובאים לבית הכנסת להשמיע במרום קולם, בקול רנה, ואומרים הסליחות בקול רם ונשא כדרך ששרים פיוטים ונגינות, הרי הם כיורשים תרתי גיהנם, שמאבדים שינתם ללא תועלת, ואדרבה יוצא שכרם בהפסדם, כי הלא זה שמם ״סליחות״ ולא ״צעקות״.

ב. מותר לשמוע מן הרדיו סליחות ופיוטים של ראש השנה ויום הכפורים, אף בחצי הראשון של הלילה, כדי ללמוד המנגינות של הסליחות והפיוטים, זכר לדבר, מה שאמרו בראש השנה (כד:) לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות.

ג. השומע בביתו סליחות דרך הרדיו בשידור חי, יכול לענות יג מדות כששומע אותם מן הצבור, וכן יכול לענות אמן אחר הקדיש של שליח צבור.

ד. המנהג פה עה״ק ירושלים ת״ו לומר בסיום הסליחות קדיש תענו ותעתרו, ותתקבל צלותנא וכו', ואפילו אם מתפללים מיד אחר כך תפלת שחרית, בלי שום הפסק בין הסליחות לתפלה.
(חזון עובדיה ימים נוראים)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן