הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי ה' תשרי ה'תשפ"ג

א. שליח ציבור שטעה בתפלת החזרה ואמר ״האל הקדוש״ במקום ״המלך הקדוש״, ונזכר רק לאחר כדי דיבור, חוזר לתחלת ברכת ״אתה קדוש״, ואינו חוזר לראש התפלה, ואף על פי ששלושת הברכות הראשונות של תפלת שמונה עשרה חשובות כברכה אחת, מכל מקום כיון שענו הציבור קדושה, נחשבת ברכת ״אתה קדוש״ כתחלת הברכה.

ב. בכל עשרת ימי תשובה יש לנהוג לומר זכרנו לחיים, ומי כמוך, וכתוב לחיים טובים, ובספר חיים ברכה ושלום וכו'. ואין לדלג ״ובספר חיים״ כדי לומר קדושה עם הצבור.

ג. אחר התפלה יאמרו אבינו מלכנו. וגם היחיד שמתפלל אומר אבינו מלכנו. ורק אחר אבינו מלכנו יאמרו וידוי ונפילת אפים. וכן הדין במנחה. אבל בערבית אין אומרים אבינו מלכנו.

ד. מי ששכח ולא אמר זכרנו לחיים, ונזכר אחר שחתם בא״י מגן אברהם, אינו רשאי לומר שם זכרנו לחיים בלא חתימה, משום הפסק. אבל יבול לאומרו באמצע ברכת שומע תפלה, כי גם זה בכלל
(חזון עובדיה ימים נוראים)
נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן