"תנו לי לחיות": אמא שמעה את בנה (12) מתחנן לחוטפים שישאירהו

קראתי היום כתבה מזעזעת באתר dailymail שסיפרה על אמא בשם רננה גומא, שבניה בני ה-12 וה-16 נחטפו על ידי מחבלי חמאס מביתם בקיבוץ ניר עוז.

רננה סיפרה בבכי שהיא הייתה בשיחת טלפון עם הבנים שלה כשהמחבלים דפקו בדלת הבית. היא שמעה אותם צועקים מפחד ואז שמעה קולות של אנשים דוברי ערבית שפרצו לבית.

לדבריה, הדבר האחרון ששמעה זה את הבן שלה בן ה-12 אומר "אני צעיר מדי, אל תיקחו אותי". ואז המחבלים לקחו אותו ואת אחיו הגדול וגררו אותם לעזה.

רננה אמרה שהיא לא יכולה לאכול ולישון, שהיא חיה בסיוט מתמשך ולא יודעת אם הבנים שלה חיים או מעונים. קריאת הדברים האלה גרמה לי לבכות. אי אפשר שלא להזדעזע מהאכזריות ומהסבל של אותה אמא …

שום אמא ושום ילד לא צריכים לעבור חוויה כזאת נוראית. שבר לי את הלב לשמוע כיצד ילד קטן כל כך מתחנן לחייו מול חוטפיו האכזריים. גם העובדה שהיא לא יודעת מה עלה בגורלם זה עינוי נפשי בלתי נסבל. מקווה מקרב לב שהם עדיין בחיים וישובו הביתה.