רגע לפני שחלון ההזדמנויות נסגר: האם ישראל ערב תקיפה באיראן?

הדיווחים מהשעות האחרונות מצביעים על עלייה דרמטית במתיחות סביב איראן, עם שורה של אירועים ופרסומים המעלים את השאלה האם ישראל מתקרבת לתקיפה צבאית.1 גל הדלפות חסר תקדים בתקשורת האמריקנית, רמזים מציוצי בכירים, ופינויי שגרירויות של ארצות הברית בעיראק, בחריין ובכווית, כולם תורמים לתחושת המתח הגוברת בטהרן. אך האם מדובר בהכנות קדחתניות למתקפה, או שמא זהו חלק ממהלך מורכב יותר של לחץ פסיכולוגי? הפרשנים מציגים שלוש אפשרויות מרכזיות לפענוח המצב, כאשר חלון ההזדמנויות לפעולה אכן עשוי להיסגר בקרוב. 

הימים האחרונים מתאפיינים בעלייה משמעותית של "רעש" סביב האפשרות של תקיפה ישראלית באיראן.2 כלי תקשורת מרכזיים בארצות הברית, בהם רשת NBC, מדווחים שוב ושוב על הערכות בישראל כי תקיפה כזו אפשרית בימים הקרובים, אולי אף ללא סיוע אמריקני, וגם אם ממשל טראמפ יהיה עדיין בעיצומו של משא ומתן עם טהרן על הסכם גרעין חדש.3 ירושלים, כך לפי גורמים המעורים בפרטים, רואה בהתקרבות להסכם פוטנציאלי איום בלתי נסבל.

שלוש אפשרויות לניתוח המצב המורכב:

על רקע גל ההדלפות והפעולות הנלוות, מציעים פרשנים מספר תרחישים אפשריים להבנת המצב. העיתונאי דורון קדוש, למשל, מציג ניתוח מורכב המרמז כי ייתכן שההצפה התקשורתית עצמה מצביעה על תמונה שונה מזו שנדמית במבט ראשון.

לוחמה פסיכולוגית ולחץ מול איראן:

האפשרות הראשונה היא שארצות הברית מנהלת לוחמה פסיכולוגית מתוחכמת מול איראן. במסגרת תרחיש זה, הרמיזות של הנשיא לשעבר טראמפ, פינויי השגרירויות, והדלפות מתוזמנות בתקשורת נועדו ליצור לחץ אדיר על המשטר האיראני. מטרת מהלך זה עשויה להיות לגרום לאיראנים להתקפל או להגמיש את עמדותיהם במשא ומתן המתקרב על הסכם הגרעין. לפי ניתוח זה, גם ישראל משתתפת באופן מדוד במשחק זה, ומעבירה מסרים משלה. דוגמה לכך היא ביקורו הגלוי והמתוקשר של שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל זמיר בבסיס חיל האוויר נבטים. תמונותיהם בבסיס אולי לא נועדו רק לצורך היערכות מבצעית, אלא גם כאמצעי להעברת מסר הרתעתי לציבור האיראני, ואולי אף לבכירים בטהרן.

הרגעת ישראל והרתעה מפעולה חד-צדדית:

האפשרות השנייה מדברת על כוונה הפוכה: שההדלפות הרבות לא נועדו להרתיע את איראן, אלא דווקא את ישראל. ככל שפרטים מדויקים יותר אודות תוכניות תקיפה פוטנציאליות מתפרסמים בגלוי, כך קטנים הסיכויים להפתעה מוצלחת. פרסומים מסוג זה, כמו הדיווח של רשת NBC לפיו תקיפה ישראלית תתבצע ללא סיוע אמריקני, עשויים להוביל את ישראל לדחייה או אף לביטול של פעולה חד-צדדית. גם הדברים שאמר טראמפ על כך שדחק בראש הממשלה נתניהו להמתין עם תקיפה, משתלבים היטב בתמונה זו. הממשל האמריקני, בין אם מדובר בממשל הנוכחי או בממשל טראמפ עתידי, מעוניין לשלוט על מהלכים צבאיים במזרח התיכון, ויתכן שהוא מנסה לרסן את ישראל מפני פעולה עצמאית שעלולה לגרור את האזור למלחמה כוללת.

הכנות אמיתיות לתקיפה קרובה:

לבסוף, האפשרות השלישית והקשה מכולן: ייתכן שכל הסימנים מדויקים ואכן מדובר בהכנות אינטנסיביות לתקיפה קרובה. תרחיש זה גורס כי ישראל קרובה מאוד לקבלת החלטה דרמטית, ושאנו עומדים בפתחה של פעולה צבאית ממשית. בצמרת הישראלית, הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני, יש עיסוק מוגבר בנושא, והמודיעין מצביע על התקדמות איראנית בלתי נסבלת בתוכנית הגרעין. רשת NBC אף דיווחה כי חמישה מקורות מערביים מעריכים שישראל שוקלת תקיפה כזו, וזאת על רקע מגעים מתקדמים בין ממשל טראמפ לאיראן להסכם גרעין חדש, שישראל רואה בו איום קיומי.4

מעבר לשלוש האפשרויות הללו, דבר אחד ברור: חלון ההזדמנויות לתקיפה ישראלית אינו בלתי מוגבל. ירון אברהם מדווח כי איראן עובדת במרץ על שיקום מערכות ההגנה האווירית שלה, שהושמדו על ידי ישראל לפני מספר חודשים בתקיפה מדוברת. שיקום זה עלול לסגור את חלון ההזדמנויות האסטרטגי לישראל לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים ביעילות. מומחים מזהירים כי ככל שאיראן תשלים את חיזוק והצבת מערכות ההגנה שלה, כך תהפוך משימת התקיפה למורכבת ומסוכנת יותר עבור חיל האוויר הישראלי.

מה מכל זה נכון? ייתכן שפרטים מכל אחת מהאפשרויות כבר מתממשים במקביל. את התשובה המלאה והמוחלטת נגלה רק כאשר יגיע רגע ההכרעה אם וכאשר יגיע. בינתיים, החרדה בטהרן והמתח באזור רק הולכים וגוברים.