מי יחקור את הפצ״רית? בג״ץ יכריע בשלישי הקרוב

בג״ץ פרסם הבוקר (ראשון) החלטה דרמטית בפרשת חקירת הפצ״רית צו על תנאי, אך ללא צו ביניים. משמעות ההחלטה: בג״ץ דורש מהגורמים המעורבים להסביר את עמדתם לקראת הדיון שייערך ביום שלישי הקרוב בפני הרכב של שלושה שופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ אך בשלב זה אינו עוצר את עבודתם של הגורמים שמונו לניהול החקירה.

הצו על תנאי הוצא במסגרת איחוד עתירות שהוגשו בשבועות האחרונים, העוסקות בשאלה מי מוסמך לנהל את החקירה פרקליט המדינה עמית איסמן, שמונה על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, או השופט בדימוס אשר קולה, שמונה על ידי שר המשפטים יריב לוין. העתירות הוגשו הן נגד מעורבותה של בהרב מיארה, שנסוגה מן החקירה, והן נגד מינויו של קולה מצד לוין.

בהחלטתם הדגישו שופטי בג״ץ כי הצו הוצא מטעמים דיוניים בלבד, ללא נקיטת עמדה עקרונית לגבי תוכן העתירות, וזאת בשל לוח הזמנים הצפוף לקראת הדיון הקרוב. משמעות הצעד היא שהעתירות אינן נדחות על הסף, אך בג״ץ בוחר בשלב זה שלא להתערב מיידית בהרכב החוקרים או למנוע את המשך פעולתם של איסמן וקולה עד לאחר הדיון.

בכך נותרת בעינה גם שאלת סמכות המשטרה לשתף פעולה עם מי מהגורמים הללו. לפי פרשנותו של עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12, עצם העובדה שבית המשפט לא הוציא צו ביניים פירושה כי החלטת המשטרה שלא לשתף פעולה לעת עתה אינה עולה בקנה אחד עם החוק. לדבריו: הסמכות החוקית למנות ממלא מקום כשעובד ציבור מנוע נתונה לשר הממונה עליו. עד להחלטה אחרת, הכרעת המפכ״ל איננה חוקית.

עוד הוסיף סגל כי מבחינת המשמעויות הפוליטיות, המצב הנוכחי מעלה חשש למדרון חלקלק שבו רשויות אכיפת החוק מפרשות את סמכויותיהן באופן עצמאי, ללא הכרעה סופית מבית המשפט. לדבריו, אפשר לומר שמה שמוצג כהגנה על שלטון החוק עלול להפוך למעשה ליצירת הפיכה משפטית.

גורמים משפטיים העריכו כי הדיון הקרוב בבג״ץ יהיה טעון במיוחד, שכן הוא עוסק במחלוקת עקרונית הנוגעת לחלוקת הסמכויות בין היועצת המשפטית לממשלה לשר המשפטים נושא שעלה לכותרות כבר בעבר סביב סוגיות דומות.

נכון לעכשיו, שתי המינויים של עמית איסמן מצד אחד ושל השופט בדימוס אשר קולה מצד שני נותרו בתוקפם, עד שבית המשפט יקבל החלטה רשמית לאחר הדיון ביום שלישי.

ההכרעה הצפויה עשויה להיות אחת המשמעותיות של בג״ץ בשנה האחרונה, שכן היא נוגעת ישירות למבנה האיזונים שבין רשויות החוק, למעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, ולשאלת יכולתו של שר המשפטים להתערב במינויים הנוגעים להליכי חקירה רגישים בתוך מערכת הביטחון.

הדיון יתקיים כאמור ביום שלישי הקרוב, ובמערכת המשפט מעריכים כי בג״ץ עשוי לדרוש הסברים נרחבים מהצדדים מהי בדיוק סמכות כל אחד מהגורמים, מה הבסיס החוקי למינויים הכפולים, ומהם הנהלים שננקטו בהליך זה. עד אז, החקירה עצמה ממשיכה להיות מוקפאת הלכה למעשה, אך ללא הנחיה שיפוטית מפורשת.