כשאש המחלוקת משתוללת

מה עושים כשאש המחלוקת משתוללת?

"תניא אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! אמר להם: זה נושך ושובר עצם וזה נושך ולא שובר עצם." (פסחים מט ע"ב) בימים שהשנאה בין אחים מרקיעה שחקים, כשהקרע מגיע לשיאים חדשים, כשכל שמץ ניחוח מסורתי סופג עלבונות קשים, כשהמצב שגם כך שברירי ועדין הופך עכשיו לקרעים קרעים… מה עושים??? מה אפשר לעשות כדי לא להיסחף אחר האוירה המתלהמת, לא לטבוע במערבולת הסוחפת? מה אפשר לעשות כדי שלא נמצא את עצמנו מלאי חרטות בגין אש ומחלוקות? מה עושים במצב כזה? כבר הדריך אותנו החכם מכל אדם במשלי (כה, כא): "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַה' יְשַׁלֶּם לָךְ." אומר שלמה המלך: למשוך את ההגה מאה שמונים מעלות! להסביר פנים, להפגין טוב לב ונדיבות! זה יכול לפעול יותר מכל טקטיקה אחרת מתלהמת (כמובן, כשזה לא בא ממקום של רפיסות וחולשה!). זו הדרך הקצרה לניצחון. נכון, זה לא קל, האינסטינקטים צועקים אחרת, אך זו הדרך הבטוחה והמובחרת. הקושי בזה, שלא תמיד זה כל כך פרקטי. לא בכל יום מזדמנת לנו האפשרות להגיש לשונאים מבית אכילה ושתיה… אז מה עושים? גם לכך יש תשובה: רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שאפשר להשתמש בעצה הנ"ל גם באמצעות המחשבה: "כשיש מחלוקת על האדם, צריך לחקור למצוא זכות בחברו". כאשר נדון את היריב לכף זכות, התוצאה של כך תהיה ניצחון מוחלט. איך זה עובד? הכח העצום של 'לדון לכף זכות' מוביל לאחת משתי האפשרויות: או שזה יהפוך אותו לטוב יותר באמת, או שזה יביא למפלתו – "ובזה שמעלה את חברו לכף זכות, יכול להיות שחברו יחזור בו, ולא יהיה שוב מחלוקת, או שתהיה לו מפלה, כי יוכל להיות ש'גחלים אתה חותה על ראשו' בזה שאתה מעלהו לכף זכות." הגענו לימים שאנו זקוקים לעצה זו יותר מתמיד. הרווח הוא כפול ומכופל. לא רק 'ניצחון' מול היריב, אלא גם איכות חיים אישית משופרת עבורנו. במקום לכעוס ולחרוק שיניים, נהנה דבר ראשון אנו ממצב רוח טוב וחיובי… מי מאיתנו לא צריך את זה היום?

קרדיט: זאב ארן / אש המחלוקת