הסכם גרעין בדרך? איראן מסייגת את הכרזת טראמפ על שיחות ישירות

כלי תקשורת ממשלתי באיראן הגיב הלילה להצהרתו הדרמטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בדבר שיחות ישירות עם איראן, והגדיר את דבריו כ"חלק ממשחק פסיכולוגי שמטרתו להעביר את נטל היעדר הדיאלוג לאיראן". זאת למרות שמקורות איראניים אישרו כי שיחות אכן יתקיימו בסוף השבוע, אם כי בצורה בלתי ישירה.

אתמול (שני) חשף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, במהלך הצהרה משותפת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, כי וושינגטון תחל בשיחות ישירות עם איראן ביום שבת הקרוב, במטרה להגיע להסכם בנושא הגרעין האיראני.

"יש פגישה גדולה בשבת. דנים איתם ישירות. אולי נגיע להסכם. זה יהיה נהדר לאיראן. זה יהיה בדרג כמעט הכי בכיר", אמר טראמפ ברגע דרמטי שתפס את העולם בהפתעה, במיוחד לאור היחסים המתוחים בין שתי המדינות בשנים האחרונות.

הנשיא האמריקני לא הסתפק בהודעה על השיחות, אלא הוסיף אזהרה חריפה לאיראן: "אם השיחות לא יצליחו – איראן תהיה בסכנה גדולה, כי אסור שיהיה לה נשק גרעיני. זו לא נוסחה מסובכת. אם השיחות לא יצליחו אני חושב שזה יהיה יום רע לאיראן".

זמן קצר לאחר הצהרתו של טראמפ, סוכנות הידיעות האיראנית "נור ניוז", המקורבת למועצת הביטחון הלאומי של איראן, פרסמה תגובה רשמית ראשונה מטהראן. הסוכנות כינתה את הכרזת טראמפ "מבצע פסיכולוגי שמטרתו להשפיע על דעת הקהל".

לפי הדיווח האיראני, מדבריו של טראמפ ניתן לראות "חלק ממשחק פסיכולוגי שמטרתו להעביר את נטל היעדר הדיאלוג לאיראן". בכך נראה שהאיראנים מנסים להדוף את הלחץ שהפעיל טראמפ, ובמיוחד את האזהרה שלו בדבר התוצאות של כישלון השיחות.

למרות הרטוריקה הפומבית, מאחורי הקלעים נראה שהתמונה מורכבת יותר. שלושה גורמים איראנים אישרו בפני העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" כי נציגים איראנים ואמריקנים אכן יפתחו בשיחות בסוף השבוע, אך בניגוד להצהרתו של טראמפ, השיחות יהיו בלתי ישירות ויתקיימו בעומאן, בתיווך נציגים מקומיים.

גורם איראני בכיר נוסף, שדיבר בעילום שם, אישר גם לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי השיחות אכן יתקיימו בעומאן ובתיווכה, ולפיכך יהיו בלתי ישירות. סוכנות "רויטרס" ציינה כי לעומאן יש יחסים טובים עם שתי המדינות, והזכירה שבמשך תקופה ארוכה היא שימשה כערוץ להעברת מסרים בין וושינגטון לטהראן.

פרט משמעותי נוסף שעלה מהדיווחים הוא שלפי הגורמים האיראניים, טהראן תהיה פתוחה בעתיד לשיחות ישירות מול וושינגטון. אם אכן כך, מדובר בשינוי דרמטי בעמדתה של איראן, שעד כה הסכימה פומבית רק לשיחות עקיפות עם האמריקנים.

המוכנות לשיחות ישירות בעתיד יכולה להצביע על כך שאיראן מבינה את הלחץ המופעל עליה ומחפשת דרך לצאת מהמשבר הכלכלי החמור בו היא שרויה בשל הסנקציות האמריקניות. החזרה להסכם הגרעין, או לגרסה מעודכנת שלו, עשויה להביא להקלה משמעותית בסנקציות אלה.

הסכם הגרעין המקורי נחתם בשנת 2015, בתקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה, בין איראן לבין המעצמות העולמיות (ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה). ההסכם הגביל את פעילות העשרת האורניום של איראן בתמורה להסרת סנקציות כלכליות.

אולם בשנת 2018, במהלך כהונתו הראשונה, החליט הנשיא טראמפ לפרוש מההסכם בטענה שהוא אינו מספק ואינו מטפל בסוגיות נוספות, כמו תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן ומעורבותה בסכסוכים אזוריים. בעקבות הפרישה, החזירה ארה"ב את הסנקציות על איראן, ובתגובה החלה טהראן להפר בהדרגה את התחייבויותיה על פי ההסכם והגבירה את העשרת האורניום לרמות גבוהות.

מעניין במיוחד הוא תזמון ההכרזה של טראמפ, שבחר לעשות זאת דווקא לצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שהיה ממתנגדיו הבולטים של הסכם הגרעין המקורי. ישראל תמכה בהחלטתו של טראמפ לפרוש מההסכם ב-2018, ונתניהו אף הגדיר זאת כ"החלטה אמיצה".

כעת נשאלת השאלה מה תהיה עמדת ישראל לגבי הסכם אפשרי חדש. בעבר הביע נתניהו חשש שהסכם שאינו מחמיר מספיק עם איראן עלול לסכן את ביטחון ישראל. עם זאת, השינויים בזירה המזרח-תיכונית, לרבות המתיחות הגוברת בין איראן לישראל על רקע הלחימה בעזה והמתקפה האיראנית הישירה על ישראל לפני כחודש, עשויים להשפיע על עמדתו הנוכחית.

למרות הפרסומים על השיחות הקרבות, הדרך להסכם חדש עדיין רצופה מכשולים. הפערים בין העמדות של שני הצדדים נותרו משמעותיים, כאשר ארה"ב דורשת הגבלות נרחבות יותר על תוכנית הגרעין האיראנית, כמו גם התייחסות לסוגיות אחרות כמו תוכנית הטילים של איראן ומעורבותה באזור.

מצד שני, איראן דורשת הסרה מלאה של הסנקציות ועומדת על זכותה לפיתוח טכנולוגיה גרעינית למטרות שלום, כפי שהיא מגדירה זאת. בנוסף, האמון בין שני הצדדים נפגע קשות לאחר הפרישה החד-צדדית של ארה"ב מההסכם הקודם.

גורם מורכב נוסף הוא המצב הפוליטי הפנימי בשתי המדינות. טראמפ נמצא בשנה ראשונה של כהונה שנייה ועדיין בשלב של ביסוס מדיניות ממשלו החדש, בעוד שבאיראן המשטר עומד בפני לחצים כלכליים ופוליטיים פנימיים, וכל ויתור עלול להיתפס כחולשה.

אם אכן יושג הסכם חדש בין ארה"ב לאיראן, עשויות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על יציבות המזרח התיכון ועל יחסי הכוחות באזור. הסרת סנקציות כלכליות עשויה לחזק את הכלכלה האיראנית ולהגביר את השפעתה האזורית.

מדינות המפרץ, כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שרואות באיראן איום אסטרטגי, עוקבות בדריכות אחר ההתפתחויות. גם מעצמות עולמיות כמו רוסיה וסין, שיש להן יחסים קרובים עם איראן, מעורבות בתהליך ועשויות להשפיע על כיוונו.

בעוד הצהרות ותגובות ממשיכות להתפרסם, המבחן האמיתי יהיה ביום שבת הקרוב, כאשר יתכנסו הנציגים האמריקנים והאיראנים בעומאן. השאלה המרכזית היא האם יצליחו הצדדים להתגבר על חוסר האמון העמוק ולהניח את היסודות להסכם אפשרי, או שמא ייתקלו במכשולים בלתי עבירים כפי שקרה בניסיונות קודמים.

אזהרתו של טראמפ כי "זה יהיה יום רע לאיראן" אם השיחות ייכשלו מעלה חששות בדבר החלופות האפשריות, הכוללות הידוק נוסף של הסנקציות ואף אפשרות של עימות צבאי. מנגד, הסכמה על מתווה לשיחות ישירות בעתיד עשויה לסמן פתח לפריצת דרך משמעותית ביחסים בין שתי המדינות שנמצאות בנתק דיפלומטי מזה יותר מארבעה עשורים.