אמו של בנימין בהספד קורע לב: "אמא רחל, זה הילד שלך"

המונים ליוו היום (ראשון) למנוחות את הנער הקדוש בנימין אחימאיר הי"ד, שנרצח באכזריות רבה בפיגוע דקירה שהתרחש ביום שישי בגבעות הרי בנימין, סמוך לחוות 'מלאכי השלום' שם התגורר הנרצח.

ראשון המספידים היה הגאון רבי דוד לאו, שתיאר את השתלשלות מעשה מכירת יוסף והסתבכות יהודה עם בנימין ע"י יוסף הצדיק במצרים. הקהל געה בבכייה עת הזכיר הגר"ד לאו את מילות הפסוק: "בנימין איננו, ואיך אעלה אל אבי והנער איננו איתי".

אחריו עלה הראשל"צ הגר"ש עמאר שהרחיב על קושי הגלות, על חובת האמונה דווקא במצבים קשים ועל כך שאיננו יכולים להבין חשבונות שמים. הוא דיבר על העובדה כי אנו נמצאים בתקופת חבלי משיח שאמוראים פחדו ממנה, אך סיים שאל לנו להתייאש – הגאולה הסופית מעבר לדלת.

הרב אורי צוקר, שבנימין הי"ד התחנך אצלו בישיבה, לא הצליח לסיים את המשפט הראשון "דודי ירד לגנו…" בטרם פרץ בבכי קורע לב. לאחר זמן הוא המשיך ודיבר על כך שה' לקט את בנימין כשושנה מובחרת, ובחר עבורו את המוות הנאצל ביותר. "עכשיו אין שום בריה שיכולה לעמוד במחיצתו", אמר.

סבי הנרצח עמדו על אופיו החייכן, וסבתו ביכתה: "רצינו שאתה תספיד אותנו ולא אנחנו אותך. השם לקח אותך כי הוא גם רצה אותך איתו".

אולם עין לא נותרה יבשה בקהל, כשעלתה אמו מרים להספידו. "רחמנא ליבא בעי, אב הרחמן רוצה את הלב. בחרת לך את הלב התמים להיות קרבן ציבור עבורנו – עולה תמימה לכפר עלינו", אמרה בדמעות שליוו אותה לכל אורך דבריה.

"כמה לב היית ביני, תמיד חשבת על אחרים, דאגת שלא להעליב אף אחד אפילו בצחוק. הזהרתי אותך לשמור על הכיפה עם הפונפון שאפיינה אותך, כי היא ספוגה בדמעותיי", סיפרה.

מרים המשיכה וחשפה: "תמיד התחננתי לקבל כל ילד שלי כמות שהוא. בסריגה הייתי ממלמלת 'א-ל מלא רחמים' כדי שגם בך ידבקו י"ג מידות של הבורא. הייתי מתחננת אצל אמא רחל, ביני אתה יודע כמה, כי אתה היית שלה – כל הגלגולים שעברת היו תחת הידיים שלה".

כאן פרצה בבכי קורע לב וזעקה: "אמא רחל, זה הילד שלך! שאי אותו בחיק, ואל תפסיקי לבכות, הצירים האלה כואבים מידי!". היא סיימה בזעקה קורעת: "אבא, תגאל אותנו ברחמים. ברחמים!".