למכירה פומבית בWinner'S: ה'טור' של הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל

סט ארבעה טורים – אורח חיים, יורה דעה, חושן משפט, ואבן העזר. רוב החלקים דפוס ברלין, תס"ב [1702]. העותק האישי שמתוכו ועל גביו (ממש!) כתב גאון הדורות רבינו עקיבא איגר את חידושיו המפורסמים על השו"ע, שהאירו את התורה באור יקרות.

הפריט מוצע כעת למכירה בבית המכירות "ווינרס" בירושלים ביום ראשון, , בשעה 20:00.

בראש חלק חושן המשפט מופיעה חתימת יד קדשו של הגרעק"א בלועזית: "AKIWA GINZ" [-עקיבא גינז]; ובדף הפורזץ האחרון של חלק חושן המשפט מופיע שיוך בעלות בכתב-יד תלמיד הגרעק"א:

"שייך להגאון הגדול המפורסם בכל תפוצות ישראל רשכבה"ג, מאור הגולה, חסיד ועניו, כש"ת מו"ה עקיבא נ"… אב"ד בק"ק פויזנן יע"א. ולראבעה"ח [ןלראיה באתי על החתום] תלמידו המתאבק בעפר רגליו הק' מרדכי פ.."

תגלית מרעישה: בדף נו ע"א באותו חלק, מופיעה בגיליון הגהה נאה בת כ-[10] שורות המחזיקה כ-[40] מילים בכתב יד קדשו המובהק של הגרעק"א. ההגהה הושוותה מקצועית, ונמצא התאמה וודאית של כתב היד ככתב-יד-קדשו של הגאון רבי עקיבא איגר [ראה אישור מצורף], וזו לשון קדשו של הגרעק"א:

"בדף קכ"ד ע"ב שם,

אמר ר"י א"ש, אין בכור

נוטל פי שנים במלוה.

ואלא לרבי. והא אמר

רבי ירשו ש"ח נוטל פי שנים

בין במלוה בין ברבית,

ואמאי לא מתרץ דשמ'

מיירי במע"פ ולפי"ז ניחא

וניחא נמי אמאי לא מקשי מהך ברייתא…"

כידוע, כל מילה ומילה אשר יצאה מקולמוסו הקדוש של הגרעק"א נמדדת ונשקלת בפלס. רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק היה מדקדק במילותיו של הגרעק"ע כבמילותיהם של ה'ראשונים', והגאון מטשעבין התבטא, שאם הגרעק"א מביא ראייה מגמרא, עוד יש אפשרות לדון על ראייתו, אך אם הוא כותב מסברא, אין שום אפשרות להתווכח על דבריו! לפנינו כ-[40] מילים בעצם כתב יד קדשו המובהק של הגרעק"א, שלמיטב בדיקתנו לא נדפסו מעולם.

גם על גבי שלושת החלקים הנותרים בסט [אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר] מופיעים רישומים, חתימות והגהות רבות. ביניהם חתימות ידיהם של גדולי מקורביו של הגרעק"א:

בטור אורח חיים מופיעה חתימת רבי מיכל מליסא, שהיה מן המקורבים ביותר אל הגרעק"א; בטור אבן העזר מופיעה חתימת רבי מאיר נייפלד, פרנס העיר פוזנא, שהיה אף הוא מקורב מאוד לרעק"א; ובטור יו"ד מופיעות הרבה הגהות, שחלקן דומות לכתבי יד אחרים של הגרעק"א.

מקור הסט בשלמותו הינו אוסף משפחת הרב יש"ר זילברברג [חותמותיו מופיעות בדפי הספרים], שהיו כידוע ברשותו כתבי יד רבים מרבי עקיבא איגר, והוא אף הוציא לאור את כתבי הגרעק"א שלא היו ידועים. (ראה: קטלוג WINNERS מכירה 147 פריט 27 "ספר מחצית השקל של רבי עקיבא איגר", המגיע אף הוא מאוסף היש"ר זילברברג ובין דפיו הגהה ארוכה מהגרעק"א, בכת"י זהה להגהה שלפנינו).

מצורף אישור מומחה-כתבי-היד הגה"ח רבי יצחק ישעי' ווייס אב"ד נווה אחיעזר ועורכו של כתב העת 'צפונות' לחקר כתבי יד [שאספנים ובתי מכירות נדרשים לחוות דעתו המקצועית], המאשר בחתימת ידו שבדק את כתב יד קדשו של הגרעק"א שלפנינו, ונמצאה התאמה מובהקת בינו לשאר כתבי ידו הידועים של הגרעק"א.

ביוגרפיה:

הגאון רבי עקיבא איגר (תק"כ-תקצ"ח) גודל שבחו מי ימלל, דמות פלאית ויוצאת דופן בין רבותינו האחרונים, וכך כותב הגר"ח ברלין על אביו הנצי"ב מוואלוזי'ן "ואנוכי הנני מעיד בעדות נאמנה שהגאון רבי עקיבא איגר מרום וקדוש היה בעיני מר אבי ובכל עת שהזכירו היה מירתע כוליה גופיה מגודל קדושת תורתו וצדקתו וספר תשובותיו לא פסק מעל שולחנו ותיבה ממש אחת מלשון רע"א היה מכריע בעיניו כמה דפין מפלפולי קדישא" וכך גם מספר הגר"ז סורוצקין על חותנו הגאון רבי אליעזר גורדון מטעלז: "ודברי גדולי האחרונים היו לו לעינים בכל דרכיו בתורה, אבל מכל מקום היה מבקר אותם וחולק עליהם, זולת הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל כמעט כראשון נחשב לו".

וז"ל נכדו ה'כתב סופר' בהספדו: "גודל ענוותנותו וחסידותו אין לשער… והיה פרוש מכל תענוגי עולם הזה, ובכל זאת היה מתנהג עם הבריות והיה משגיח להגדיל התורה ולגדור גדר ולעמוד בפרץ… והיה זקן ויושב בישיבה, העמיד תלמידים גדולי הדור צדיקים חכמים ואנשי מעשה… לא סגר עליו הדלת להיות בפרישות, רק הרביץ תורה וקידש השם …" (דרשות כתב סופר מהדורת תשמ"ח דף צו-קה).

הגאון רבי מאיר נייפלד (נויפלד – נפטר, כפי הנראה, בחורף תרי"ט). גאון וצדיק מפורסם בדורו, מראשי הקהילה בפוזנא ונגידיה בזמן רבי עקיבא איגר ובנו רבי שלמה איגר. הקים בעיר מאפיית "מצות מכונה", אשר בפולמוס אודות "מצות מכונה" הובאה כראיה על ידי רבני דורו. בהקשר הזה הביא בעל ה"שואל ומשיב" את "הגאון מו"ה מאיר נייפעלד", בתור אחד מ"גאוני אשכנז ופרייסין", שיודעים את מעלות האפיה במכונה (שנות דור ודור, חלק א, עמ' תסב-תסד). רבי יוסף חיים קרא כותב עליו (במכתבו מחודש ניסן תרי"ט לבעל "חידושי הרי"מ", שנות דור ודור, א, עמ' תסח-תעח): "… וזה כחמשה עשר שנים אשר הובא גם הכלי הזה לק"ק פוזן, כי שם היה איש אחד ירא חטא עד להפליא, מגדולי החכמים וחסידיהם, הרב החריף הגדול מו"ה מאיר נייאפעלד ז"ל". במאמר שנדפס ב"המגיד", טבת תרי"ט (1858), כתב רבי יוסף חיים קרא: "… מי האיש אשר שמע את שמע תהלת צדקת הגאון החריף הצדיק המפורסם מו"ה מאיר נייפעלד בק"ק פוזנא, אשר הוא בעצמו היה הראשון… להכין שם בית אפיית המצות עם מאשינע גדולה ונפלאה…" (ראה מאמר הרב י' מונדשיין, זכור לאברהם, תשס"ג, עמ' תתמט-תתנד). רבי מאיר נייפלד עמד בקשרי שו"ת עם רבי משה יהודה ליב אב"ד קוטנא בעל "זית רענן" [ב"זית רענן", חלק ב', סימן ז', מופיעה "תשובה לרב מפורסם", ולפי עדות רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג נכד המחבר, תשובה זו נשלחה לידידו רבי מאיר נייפלד]. הצדיק רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ, שהיה מחותנו, מביא בספריו סיפורים והנהגות בשמו בתואר "מחותני הרב הצדיק"

'צדיק יסוד עולם' הגאון רבי מיכל זקס מליסא, (שנות הת"ק), ידידם הקרוב של רבי עקיבא איגר ורבנו יעקב מליסא בעל 'נתיבות המשפט' ו'חוות דעת', ולימים אב"ד ליפנא, בן לאביו הגאון רבי יואל אויסטערליץ מגדולי הרבנים בברלין, ונכד הגאון המפורסם רבי מיכל חסיד אב"ד ברלין ופפד"מ בעל 'יופי מכלל' (על ה'יפה מראה'). "ברכות לראש צדיק יסוד עולם הלא הוא ידידי הרב המאור הגדול החו"ב המפורסם נ"י ע"ה פאר הדור מוה' מיכאל מיכל נ"י אבד"ק ליפנע" (אגרת רבנו 'הנתיבות המשפט', הנאמן, שנה יא עמ' 104). " ואני אוהבו בלב ונפש לא יכבד עלי לטרוח עבורו אף תלתא פרסי.." (מכתב רבי עקיבא איגר לרבנו, קובץ אזכרה ח"ב עמ' 47). בשנת תקנ"ט כשנקלע למצוקה כספית, גדולי הדור חשו לעזרתו במכתב מיוחד, הלו הם הגאונים רבי צבי הירש ברלין, מהר"מ וייל ועוד, (ראה 'אסופה' מכירה 9 פריט 148). בתשובות רבי עקיבא איגר ישנם תשובות רבות לרבנו (ראה שו"ת רעק"א, קמא סי' מ"ג, תניינא סי' ט"ו, כ"ט, ע"ג).