שינוי הרגלים/וסטיגמות

לכל אחד ואחת מאיתנו יש סטיגמות והרגלים שאנחנו חשים על עצמינו באופן קיצוני שאם היינו רואים חבר שלנו שככה חושב על עצמו היינו אומרים לחבר ידידי על מה אתה מדבר אתה לא כזה. למה אנחנו באמת כאלה קיצונים בשיפוט העצמי שלנו? ננסה להבין יחד.

בשביל לשנות סטיגמות עצמיים אנחנו צריכים להניח שלושה הנחות יסוד

-לכל אדם יש נקודה או כמה נקודות מסויימות שהוא שופט את עצמו עליהן באופן קיצוני וסטיגמטי.

– -אותה נקודה שאנחנו שופטים את עצמינו בתוך תוכינו אנחנו מאמינים שאנחנו טובים באותה התמודדות רק…אלף ואחד דברים שאנחנו מסבירים לעצמנו שאנחנו צריכים לחדול מהתקדמות.

– – -כואב לנו עם המצב שאנחנו מאמינים בסטיגמה על עצמינו ולא מתקדמים ותקועים במשבצת. ואמן והיינו יוצאים מזה.

אחרי שלושת ההנחות יסוד נשאל את עצמינו- אם אנחנו מאמינים שאנחנו טובים בנקודה שיש לנו קושי סטיגמטי עצמי וכואב לנו גם אם המצב של חוסר היתקדמות בנידון. למה אנחנו פשוט לא קמים ומשנים את הסטיגמה ומתחילים להזיז את עצמנו בדבר שאנחנו מאמינים בו???

התשובה היא שאנחנו יותר מאמינים בסטיגמה על עצמינו!!

איך מנצחים את הסטיגמה?

תשובה: מפסיקים עם האשם העצמי ומתחילים לקחת אחריות. יש הבדל עצום בין אשם לאחריות. אשם=עבר. אחריות=עתיד.

ברגע שאנחנו נתחיל לקחת אחריות על עצמינו. אם עשינו משהו רע אנחנו נגיד נכון עשינו משהו רע ואולי באמת ברגע זה אני רע/עצלן/לא מפרגן/לא חכם אבל אנחנו לא כאלה באמת. זאת ההתקדמות. עצם זה שכואב לנו ואנחנו לוקחים אחריות זה מראה שאנחנו לא רעים. אם נאשים את עצמנו נמשיך לרבוץ באותו מקום עם תסכול ללא שום התקדמות.

הצעד הראשון בשינוי הרגלים/סטיגמות זה להתבונן עם עצמינו בראש. ולשאול את עצמינו איך אנחנו רוצים לראות את עצמינו בעוד שנה ולהתחיל לזוז לשנות את הראש בהסתכלות שלנו על עצמינו ביכולותינו.

הרב וולבה היה אומר איך משנים מידה מרעה לטובה? צריך לדעת שאותה מידה קיימת ולרצות לקיים אותה. הרבינו יונה אומר "יתיצב על דרך הטוב" עצם ההתיצבות לרצות את דרך הטוב מקדמת אותנו.

נאמר בקהלת פרק י' פסוק ד' "אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים"  גם אם קרה משהו אנחנו לא צריכים להתחפר בזה צריך להתקדם. וזה מדבר במקום שקרה משהו לפעמים אנחנו שמים אותנו במשבצת ואומרים לעצמנו זה אנחנו ולא זזים ממנה.

הגמרא בקידושין מ. אומרת "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא". שאלו את ר' שלמה זלמן אורבך ז"ל  הרי זה בדיחה אומרים לאדם ללכת לעשות עבירה במקום שלא יראו אותו. בתכלס הוא עושה עבירה למה הגמרא מייעצת לו ללכת למקום אחר? ענה ר' שלמה זלמן אורבך כשיש בתפוז קליפה רקובה מה עושים אם התפוז לא זורקים אותו מקלפים את החלק הרקוב והשאר אוכלים ככה לגבי האדם. זה לא שקר זה החיים יום נופלים יום קמים.

הרב מיכאל יהודה ליפקוביץ ביתו מתה לו בידים נשפך עליה דייסה. כל זה קרה כי הרב היה שקוע בלימוד. הרב ליפקוביץ נצטער על זה ונפל לייאוש. הסטייפלער אמר לו לך תהיה רב בישיבה קטנה. מה קשור ישיבה קטנה אדם הרג את הבת שלו ביידים. אלא הסטייפלער רצה שהרב ליפקוביץ ישיח את דעתו מהמקרה. לא בוכים על חלב שנשפך אפילו אם זה ילד השם ישמור ויציל.

אמן שאני ואתם גם יחד נתחזק ונוציא את הדברים מדיבורים למעשים.