נהגו בכבוד /פרת קדושת השבוע

לפני כמה שנים שיחקתי על סט צילומים בהפקה של יוצרים יראי שמיים.
ההפקה עצמה הייתה עבור קליפ לזמר חסידי והכל התנהל בקדושה.  לכאורה.
אני מציין "לכאורה" מכיוון שרק דבר אחד היה חסר לי שם.  כבוד הבריות!
צוות ההפקה התנהג אחד לשני בזלזול, בציניות ובדיבור שאינו מכבד.
האווירה על הסט הייתה ממש לא נעימה!
במהלך חיי כשחקן, שיחקתי בהרבה הפקות. אך הפקה שהתנהלה כך, בקושי פגשתי.

בשלב מסוים נגשתי לאחד מהאחראיים של ההפקה ופרשתי בפניו את טענתי.

אני זוכר שהבאתי את תלמידי רבי עקיבא כדוגמא לכך שהם לא נהגו בכבוד אחד בשני על אף היותם יראי שמיים. אך לצערי האחראי סינן משפתיו תירוץ סתמי והבנתי שבאמת אין לי עם מי לדבר.

(אגב, הקליפ מעולם לא שודר ואולי מוטב שכך).

בשבוע שעבר יצאתי לצלם את הסרטון השבועי שלי במסגרת "פרת קדושת השבוע"
הסרטון עוסק בתלמיד חכם שלא נוהג בכבוד כלפי זולתו. (מוזמנים לצפות, צילום: עדי ומעיין שילה, עריכה: אריאל בן לולו).
למען האמת, את הסרטון כיוונתי בכלל עבור ימי ספירת העומר שבאו עלינו לטובה, אך באותו הערב התפוצצה פרשיית הזמר שלמה גרוניך, שבמהלכו של מופע הוא לעג בדיחה גזענית.
אמירתו הייתה בהחלט אומללה והוא מיד התנצל עליה. אך מה שקרה לאחר מכן, הטריד אותי בהרבה יותר מהאמירה האומללה שלו.

אנשים לא בחלו מלפרסם קלונות נוספים של האיש ברבים, הופעות שלו בוטלו, אנשי תקשורת, אומנות, פוליטיקה ותרבות כתבו פוסטים רעילים, ופוסטים של בעד ונגד האמירה שלו נכתבו בזה אחר זה.
לפתע, היה נדמה שכל אחד הפך להיות שוחר גזענות וצדק, בהיעדר מבוגר אחראי שיפסיק את כל הרעילות הזו.

לראות את זה כאב.
זה היה משפט שדה אכזרי, לא הוגן, לא מידתי ולא הגיוני.

אני תמה, עד לאן הגענו כחברה? ועד לאן הגענו כ"גיבורי מקלדת".
והאם לא למדנו משהו מעונשם של תלמידי רבי עקיבא?
אז בוא נזכור ש"ואהבת לרעך", זה "כמוך"  כלומר, כמו שאתה אוהב את עצמך.
ואף אחד מאיתנו לא רוצה לחטוף 'משפט שדה' על כל טעות שחלילה נשגה בה.
וכן, לא סתם אמר רבנו "שזהו כלל גדול בתורה" והרשו לי להוסיף, גם כלל גדול כחברה!