מה בין ללי דרעי ואבישי בן חיים לאושר סניור ורן כחלילי

גילוי נאות, כותב הטור הוא א"ט, אשכנזי "טהור-דם", ששונא גזענות וגזענים, אך גם התקרבנות ומתקרבנים, וההתקרבנות של גורמים מזרחיים מסויימים פשוט עולה לי על העצבים, נתחיל בזה שהם משווים את עצמם לשחורים בארצות הברית, השוואה שהיוצרים של סדרת הגועל והכפירה "היהודים באים" אף נתנו לה מקום של מערכון, כמעט כול השחורים בארצות הברית הם צאצאי עבדים, המזרחים על אף כל הגזענות הממסדית של מפא"י (שהייתה אמיתית ונעסוק בה בהמשך) היו מרגע עלייתם ארצה (סוג של) אזרחים חופשיים לעשות כרצונם, ועכשיו לנקודה החשובה יותר של הערך (מבין שלושת הנקודות שנעסוק בהם), תאוריית "ישראל הראשונה" ו"ישראל השנייה" של דוקטור אבישי בן חיים, ומולה כמובן תאוריית ה"ניידים וה"נייחים" של דוקטור גדי טאוב, התאוריה של בן חיים מאפשרת לו לעשות טריק די יפה, הצבת עיירות הפיתוח השכונות והאוכלוסייה הערבים ביחד כישראל השנייה, מאפשר בעצם לעשות נתק בין מצביעי הליכוד מהפריפריה (הגאוגרפית של עיירות הפיתוח והכלכלית-חברתית של השכונות) לבין הרוויזיוניסטים חסידי ז׳בוטינסקי, אנשי הציונות הדתית וגוש אמונים, חסידי הקפיטליזם והשוק החופשי, וגם הממסד הפוליטי החרדי של אגודת ישראל ודגל התורה, כול אלו שייכים ל"ישראל הראשונה" האשכנזית השבעה והצבועה, ובסופו של דבר מתיישבת יפה מאוד עם תאוריית "ברית הלבנט" של רן כחלילי, שטוענת שעל המזרחים להתחבר לערבים ולעשות אפרטהייד (אמיתי) לאשכנזים, לעומת זאת תאוריית ה"ניידים" וה"נייחים" של טאוב הופכת את הקערה על פיה, בתאוריה הזאת לנסים הליכודניק  משדרות יש יותר קשר עם משה הרוויזיוניסט מרחביה, מתניה הדתי לאומי בית אל, רונן הקפיטליסט מתל אביב ויחזקאל החרדי מבני ברק, מאשר עם אבי דבוש (מנכ"ל רבנים למען זכויות אדם), על אף העובדה שהוא מזרחי תושב שדרות כמוהו,  על אף העובדה שכולם אשכנזים, וזאת על בסיס אינטרס פטריוטי-לאומי-יהודי ופחות על בסיס קשרי תרבות, ועכשיו לנקודה השלישית, הגזענות הממסדית מפעם, למפא"י אכן הייתה מדיניות גזענית כלפי עולי המזרח וצפון אפריקה, אך היום כבר היא לא קיימת ולכן אני לא מתייחס אליה כההוא זה