להתאים ישן לחדש / דעה אישית

השבוע עלה לספוטיפיי בפודקאסט עם דודו סעדה (בשבע) ראיון מיוחד מאוד עם הזמר-יוצר אביחי פז גרינוולד ובו עלו כמה שאלות מעניינות.

האם לקחת פיוטים ישנים ולהעניק להם הגשה חדשה המתאימה לדור הנוכחי זהו דבר מקובל וטוב?
האם אין הדבר פוגע במשמעות הפיוט? או יותר מזה, האם אין בכך סטייה מכוונת המשורר?

אביחי השיב על שאלות אלו בחן ובדיוק שמצאו חן בעיניי ושמחתי לשמוע כי תשובתו מתיישבת עם דעתי בנושא.

על מנת להבין את תשובתו יש להעמיק במשמעות של סוף דבריו כאשר נשאל לגביי שאיפותיו לעתיד.
אביחי השיב כי הינו "שואף לחבר בין עם ישראל ולהביא כוחות ריפוי לקשיים ולהתמודדויות של אנשים בעזרת המוסיקה אותה הוא יוצר"

לאור התשובה הזאת אנו נוכל להבין כעת את המענה לשאלות שהעלנו.

עם ישראל מאז ומעולם יצר וניכס לעצמו יצירות, פיוטים, ניגונים ודיברי תורה.
ואומנם כן, בכל מקום כיוונו את יצירותיהם לבני מקומם ודורם.

אך ברור לנו כי המטרה העליונה של כל יצירה יהודית היא עבור העם היהודי בכללותו.
עבור חיבור הנפשות אחד אל השני, אל עצמם ואל המקום.

ולכן, בלי לבטל את המקור ובלי לקחת ממנו את המקום הראוי לו, אביחי פז גרינוולד החליט לקחת את מילות הפיוטים העתיקות ולתת להן הגשה חדשה שתעניק גישה לדור של היום להתחבר אל המילים והרגש של הדורות הקודמים לו.

אני אישית מאוד מתחבר לגישה זו מכיוון שהיא מצד אחד נותנת מקום לביטוי פנימי עמוק שנמצא בדורנו שלנו ומהצד האחר מוסיף חיבור לדורות הקודמים ונותן להם את המקום המכובד שמגיע להם.