כוורת

אַחֲרֵי צָהֳרַיִם
יָצָאתִי לְשָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם
הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ לָךְ פְּרָחִים
צְבָעִים כָּמוֹךְ. וְרָדִים

שָׁם רָאִיתִי דְּבוֹרָה בַּפֶּרַח
מִתְחַפֶּרֶת לָהּ בְּתוֹךְ הַשֶּׁטַח
מְחַפֶּשֶׂת לָהּ קְצָת צוּף
וְאָז לָקַחַת כְּנָפַיִם וְלָעוּף

וְאָז הִגִּיעָה דְּבוֹרָה נוֹסֶפֶת
אֶת חֲבֶרְתָּהּ הִיא עוֹטֶפֶת
יַחַד הוֹפְכִים צוּף לְקַצֶּפֶת
בַּדֶּרֶךְ לִבְנוֹת לָהֶם כַּוֶּרֶת

וְחַם לָהֶם כָּל כָּךְ
בַּדֶּרֶךְ לַדְּבַשׁ נִגְמַר הַכּוֹחַ
כְּשֶׁאֲנִי צִלַּמְתִּי לִי תְּמוּנָה
הֵם הִמְשִׁיכוּ בְּכוֹחַ הָאֱמוּנָה

וְאָז נִזְכַּרְתִּי בָּךְ.
אֲנִי זָקֵן בַּצָּהֳרַיִם
וּמִתְעוֹרֵר כְּשֶׁהַכֹּל מֻחְשָׁךְ
בִּזְמַן שֶׁאַתְּ מְאִירָה אֵלַי שִׁנַּיִם

אַתְּ מַכְנִיסָה לִי דְּבַשׁ לַפֶּה
וְהָאוֹר בִּזְכוּתֵךְ כָּל כָּךְ יָפֶה
בּוֹאִי נִקַּח תְּמוּנָה
נִבְנָה כַּוֶּרֶת בֶּאֱמוּנָה