והגדת לבנך

וְאַתָּה הִגַּדְתָּ לְבִנְךָ.

אֶת הַסּוֹדוֹת וְהַפְּחָדִים.

הִגַּדְתָּ לוֹ,

אֶת מִגְוַן הַתַּהֲלִיכִים.

הִגַּדְתָּ לְבִנְךָ אֶת הַסִּפּוּר,

אֵיךְ כֻּלְּךָ בְּעוֹלָם לֹא בָּרוּר.

אֵיךְ הוֹרַשְׁתָּ לוֹ אֶת הַחִפּוּשׂ,

אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָהָר. הַטִּפּוּס.

הִגַּדְתָּ לוֹ לְלֹא מִלִּים,

הֶעֱנַקְתָּ לוֹ אֶת הֲוָיָתְךָ לְעוֹלָמִים.

יַחַד אִתָּהּ יָצַרְתָּ לוֹ אֶת הַגֵּנִים,

שְׁאִיפוֹת מְשֻׁתָּפוֹת וּדְמָעוֹת הַפָּנִים.

הִגַּדְתָּ לְבִנְךָ וְנִסִּיתָ שֶׁלֹּא יִסְבֹּל,

אֶת כָּל חֲוָיוֹתֶיךָ. אֶת קֹשִׁי הָעֹל.

רָצִיתָ שֶׁרַק יִהְיֶה לוֹ טוֹב וּבְרָכָה,

בְּלִי כָּל הַשֵּׁדִים שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בְּתוֹכְךָ

אָז לֵךְ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ

שֶׁאֵלּוּ הֵם הַחַיִּים.

לֹא אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה,

כִּי אִם רוּטִינָה שֶׁל מַעֲשִׂים.

וְהִגַּדְתָּ לוֹ.

בְּרֹךְ וּבְאַהֲבָה.