הגיע הזמן

בימים אלו כולנו עדים להסתה ולשנאה המופנית כלפינו: "הציבור החרדי,,

אם תשאל חרדי ממוצע ברחוב "… תגיד אתה מבין את הטענות כלפינו?,,

ברוב רובם של המקרים הוא יטען ל"שנאת עמי ארצות כלפי תלמיד חכם,,  וינפנף את הטענות במחי יד עם כמה תשובות שנכתבו פעם באיזה שבועון חרדי או משהו בסגנון…

האם החרדי הממוצע חשב פעם לדוגמא על אמא ששולחת ילד לצבא ולעיתים מדירה שינה מעיניה מדאגה, כיצד היא חשה לגבי זה שחרדים לא מתגייסים, וניסה להבין לליבה?

אז נכון שאנחנו מאמינים שהתורה היא השומרת עלינו ובסוף רק בזכותה ובשבילה אנו קיימים.

אבל לעומת זאת, כציבור שחי בין מגזרים שונים, שאינם איתנו באמונה אחת, הרי עלינו לנהוג כמאמר חז"ל: דרך ארץ קדמה לתורה, ולמצוא הדרך שתגשר בין מה שאנו מאמינים לבין מה שהם מאמינים, למשל: אם יש לנו ארגוני חסד גדולים ובהם מתנדבים רבים, להכניס את הארגון למסלול של שירות אזרחי כך שהמתנדבים יוכרו רשמית כאזרחים שתורמים למדינה, רק שם במקום בצבא.

וכן על זה הדרך בכל נושא.

(ק"ו שלא להתערב להם בנושא שקשור אליהם)

כלומר: כל עוד אתה תתרום בדרך שאתה רוצה ותגיד "אני מאמין שאני תורם,, (כמו ההתבטאות של גפני (אם אני זוכר נכון) שעוררה סערה  לגבי זה שבחורי ישיבות יותר חשובים מהחיילים)

הרי שזה חילול ה' גדול! ונוגד ממש את העיקרון של דרך ארץ קדמה לתורה!

אתה חייב למצוא דרך לרצות אותם, ושהם יגידו: מקובל עלינו!

צריכים לשנן, אנו לא חיים פה לבד…

וכמו שבין הגוים נאלצנו למצוא דרכים לחיות בשלום וברוגע איתם ולא לעורר את זעמם, כל שכן פה אצל אחים שלנו, חייבים לדאוג שיאהבו אותנו ויאמרו "אשרי רבו שלימדו תורה…,,

ושה' ירחם עלינו ויגאלנו וישרה שלום ביננו תמיד, וכמו שנאמר "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלה השלום,,!