בשידוכים: (ג)

האמת שרציתי לכתוב על הנושא החזק ביותר בהורדת הצעות שידוכים והוא פסילות אבל ככל שעבר הזמן גיליתי שזה נושא ארוך ומורכב ובכל פעם מתחדשת לי הבנה/הארה חדשה אבל פטור בלי כלום אי אפשר ולכן החלטתי לכתוב מעט על נושא זה

כמובן חשוב להדגיש שזו רק נקודה אחת ממכלול שלם אבל חשובה לא מעט

לדעתי הקושי במציאת זיווג נכון הוא גם הגורם לגירושין מהירים אנחנו לא באמת בודקים מה הבן רוצה או הבת רוצה אנחנו מסתמכים על ההורים שבד״כ בוחרים לעצמם ולא לילדיהם את המדובר/ת אם כי יש מקרים בהם ההורים זזים לצד ונותנים לבן/לבת להחליט.

זו גם סיבת הגירושין כי פתאום מגלים שלמרות שהבן למד בישיבה ממש מצויינת והבת גם היא אשת חיל צנועה וחסודה בת למשפחה מיוחסת עדיין חסרה התאמה בסיסית ביניהם ואז משידוך טוב זה נהיה גרוע עד כדי גירושין

היום מחפשים 2 דברים קודם כל הצעה ממש טובה לא מספיק הצעה מאד טובה אלא צריך ממש טובה שכולם ידעו ויבינו שזה ממש כפפה ליד אולי אפילו חלק מהיד ושנית כל מחפשים לא מדאי אלא מאוזן למשל לא מדאי מצחיק לא מדאי רציני לא מדאי דברן לא מדאי שתקן וזה בעצם 2 מוקשים רציניים (מדאי רציניים) ולמה? כי כולנו לא בדיוק מאוזנים וכל אחד הוא מדאי במשהו מסוים הן אם זה במידות הן אם זה בתכונות ואופי ופשוט צריך ללמוד לחיות עם זה זה בדיוק התפקיד שלשמו נשלחנו לעולם הזה עבודת המידות אם לא נשכיל להבין זאת תופעת הרווקות תלך ותגבר

צריך לזכור שכל בן ובת בגילאי ה-30 היו פעם בגילאי ה-20 והיה להם חלום להתחתן הוא חשב על מעמדו החדש היא חשבה על שמלת כלה הפרחים והמתנות היום בגיל 30 ויותר מזה חושבים גם על היום שאחריואז מתחילים הפחדים והדמיונות ונוצרים חסמים שמצריכים טיפולים וכו׳

ולמה?

כי בן ובת בגילאי 30 שעברו כל כך הרבה דחיות מהצד השני מתחילים לחשוב אולי משהו לא בסדר בי? ואז גם קשה להם לחשוב בהצעות הבאות האם ישנה התאמה

ובנוסף תהליך הפגישות הפך למלאכותי הבחור צריך להתנהג כאילו הוא איזה ג׳יימס בונד שבא להציל את הנסיכה והבחורה צריכה להחליט האם הבחור עבר את המבחן או לא

ההצגות האלה לא מחזיקות מעמד אחרי החתונה אז מתגלה האמת בתפארתה על שלל חסרונותיה הן אצל הגבר והן אצל האשה

התוצאה? במקרה הטוב יעוץ זוגי במקרה ה-פחות טוב גירושין

זה לא אומר שצריך להראות חסרונות ולהפגין חולשות זה כן אומר להתנהג טבעי ואם המדובר או המדוברת נפלו בפגישה זה לא אמור ליצור דחיה

ידע כל מדובר ותדע כל מדוברת שאחרי החתונה יש לא מעט פדיחות ותאונות בין הרצוי למצוי ובכל זאת אף אחד או אחת לא רץ לבית הדין הקרוב להתגרש

ולמה?

כי בבסיס בין בני הזוג ישנה התאמה ויש גם הבנה שלא כל דבר מצדיק גירושין ואם אחרי החתונה מוכנים לנסות ליישר את ההדורים למה לא לתת צ׳אנס לפגישה נוספת שוודאי אינה מחייבת כמו נישואין? למה ישר להחליט שאין התאמה ואין על מה לדבר?

וסיבה נוספת שהמדוברים והמדוברות והוריהם מחליטים להוריד בגלל תודעת השפע

אם הבחור הזה לא מתאים לי/ לבתי בחור אחר וודאי יתאים וזה עוד גורם שמאריך את חיי הרווקות לשווא

לא צריך להתמקד בשלילי אם במושכל ראשון ישנה התאמה רוצו על זה ותתמקדו בהצעה הזאת עד שתהיה סיבה אמיתית להוריד

ישנם הרבה אנשים שהתחתנו בלי לברר ולבדוק יותר מדאי וחיים כל הזמן באושר ויש כאלה שכל הזמן בודקים ובודקים ונשארים רווקים נצחיים.

לסיכום הענין כשישנה הצעה להתמקד בה להגיע לפגישות ולהתנהג בפגישות בצורה טבעית בדרך שהורו לנו גדולי ישראל לא להיבהל מפדיחות ולשקול היטב את הצעד הבא