בשידוכים; (ב)

במאמר הקודם דיברנו על הצורך לתת למדוברים ולמדוברות להחליט בעצמם מה הם מחפשים כאשר ההורים או השדכנים מחליטים רב הנזק על התועלת

אמנם גם על סיבת הפסילות צריך להרחיב ובע״ה במאמרים הבטים בסדרה אשתדל לגעת ולהרחיב כמה שיותר בנושא זה

במאמר זה אבקש להרחיב מעט יותר את הנקודה עליה כתבתי בשבוע שעבר

הקב״ה ברא בעולמו את היצר הרע באופן כללי תפקידו של היצר הרע להחטיא את בני האדם ולמנוע מהם לקיים מצוות.

רק מצווה אחת מקיימים באמצעות היצר הרע והיא מצוות פריה ורביה שאילולי יצר זה לא היתה המשכיות לאנושות כמו שמתואר בגמ׳

אבל אם כל חשיבות העניין אי אפשר לקחת ילד או נער בגילאי ההתבגרות ולחתן אותו כי להתחתן זה מעבר למשחק של אבא ואמא צריך לדעת לחיות נכון עם אשה ולנהל בית ומצד שני זה לא סיבה לדחות את גיל הנישואין מעבר לגיל 22-23 הן אצל הבנים והן אצל הבנות.

הבן נמצא בישיבה שתפקידה לבנות את קומתו הרוחנית אבל מגיל 23 הבן נהיה אלטער (מבוגר) ומגיל זה הרפיון נותן בו אותותיו סופסוף הוא בחור דיי מבוגר שקומתו הרוחנית בנויה וזה בעצם הזמן הטוב ביותר לצאת לשידוכים

אמנם אם טוב לו חברתית והוא לא מרגיש לחוץ להתחתן אפשר להמתין שנה נוספת או פרק זמן אחר ושכל אחד יעשה כדעת רבותיו.

אבל להמתין מעבר לפרק זמן זה מהווה סכנה בחור מגיל 23 מאבד את מעמדו בישיבה הוא מתחיל לחפש את עצמו חשבו על הרגשתו של הבחור דנן שמרבית חבריו נשואים והוא נמצא עם צעירי הצאן הדבר הזה משגע אותו

אם היה אפשר לחייב כל בחור ובחורה בגילאי 22-23 להתחתן היינו מוכרחים לעשות זאת  מגיל 23 הבן מאבד את זה והבת נהיית אשה

ואיך זה קורה?

הבחור מתחיל לחפש את עצמו או שהוא נודד בישיבות קיבוץ או שהוא מטייל בעולם או שהוא יוצא לעבוד בכל המקרים הללו זה פוגע בשמו הטוב ויכול להזיק בשידוכים שלא לדבר על כך שלפעמים הוא מתעקש על סגנון מסויים של בחורה ואז עוד יותר קשה להזיז אותו

ואיך מגיעים למצב הזה?

על ידי שההורים או השדכנים מחליטים מה טוב לבחור ודוחים הצעות בשביל דברים של מה בכך ואותו דבר אצל הבנות!

הבחורה בגיל מסויים נהיית אשה היא מסיימת את הסמינר בגיל 19-20 ואז יוצאת לחיים היא מתחילה עבודה או לימודים חוסכת כסף ומתחילה להתנהל כמו אשה לכל דבר וכמובן שזה משפיע על שיקול הדעת בנות מבוגרות תעדפנה בנים שעובדים או משלבים לימודים ועבודה אמנם לא כולן כאלה אבל לא מעט כאלה מה שבהחלט יוצר מצוקה מסוימת

ולכן אם משדכים בת בגיל 20-21 שעדיין לא הספיקה להיכנס למסלול החיים ולא מחליטים בשבילה מה טוב יותר או פחות כבר חוסכים הרבה עגמת נפש ובלבול

ולכן הטוב ביותר הוא ללבן את ההצעות עם המדוברים והמדוברות ולתת להם להחליט על חייהם ולשדך אותם לא יאוחר מגיל 23.

אחרי הגיל הזה שיקול הדעת מתערער לחלוטין והדרישות משתנות ובפרט כשנפגשים שוב ושוב.