אהבה עיוורת;

השבוע ראיתי סרטון נחמד מחד ומזעזע מאידך ילד חרדי מוגבל מגיע לפגישה עם בנימין נתניהו ואומר לו שהוא מתפלל עליו שיהיה ראש ממשלה נתניהו ״מאד מתרגש״ מהמחווה ואומר לילד שהוא ינסה להיות ראש ממשלה סרטון זה מצטרף ללא מעט הסרטות בהם נראים בחורי חמד מיטב הנוער החרדי מריעים לבנימין נתניהו כשזה האחרון מגיע לריכוזים חרדים.

ואני תוהה מה זאת אירע לנו?

מהיכן ההערצה העיוורת הזאת לאיש הזה שאין בו לא תורה ולא יראת שמים איש שלא פעם רמס את הציבור החרדי ופגע ברגשותיו הן בגזירות במסגרת ישיבתו בממשלה והן במעשים אישיים (הזמנת חשמלאי ביום כיפור אכילת טריפות במסעדות בחו״ל וכו׳)

להבדיל ישנו חבר כנסת דתי ״שזוכה״ לאש ביקורת צולבת רק בגלל חטאו היחיד שהוא עולה להר הבית אע״פ שבניגוד לנתניהו הוא טורח להיאבק למען זכויות הציבור החרדי לאיש הזה קוראים איתמר בן גביר

מה ההבדל בין השניים?

האם אלו הערכים אותם אנחנו מבקשים להנחיל לדור הבא שאדם שמהנדס את התודעה הציבורית שהוא איש ימין ומסורתי זכאי להערצה עיוורת שאפילו חברי כנסת חרדים לא מקבלים לעומת אדם דתי שנרדף רק בגלל אי הקפדה על מצווה אחת

איזה רושם זה עושה לילדים ובפרט לנוער???

הפיכתו של בנימין נתניהו לגיבור הציבור החרדי הוא מעשה מחפיר ומביך שצריך לעורר כל אחד ואחת מאיתנו

הגיע הזמן לעשות עצירה מוחלטת להערצה ולאהדה כלפי אנשים שלא אכפת מהציבור החרדי ומרגשותיו

עלינו להעריץ את האנשים הנכונים שפועלים למען היהדות והציבור החרדי ולא להתחשב בשיקולים פוליטיים כאלו ואחרים שרק משפילים את הציבור החרדי ופוגעים בו.