מהי תסמונת סטוקהולם והאם היא באה לידי ביטוי אצל חטופים בעזה?

תסמונת סטוקהולם, הידועה גם כקרבה רגשית בשבי, היא תופעה פסיכולוגית שבה שבוי מפתח קשר רגשי ותחושת נאמנות כלפי השובה שלו.

התופעה תוארה לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי קרימינולוג שוודי, שחקר מקרי שוד בנקים בסטוקהולם שבהם בני הערובה החלו להזדהות עם השודדים ולתמוך בדרישותיהם.

מאז, התסמונת אובחנה גם אצל קורבנות אונס, התעללות, כתות ושבויי מלחמה. הסימפטומים כוללים הזדהות עם השובה, תלות רגשית בו ואף עוינות כלפי המצילים.

יש הטוענים שהתסמונת מתרחשת אצל חלק מהחטופים ששבו מהשבי בעזה. לדוגמה, במקרים בהם החטופים מתארים יחס אנושי מהחוטפים או אף מביעים הבנה למניעיהם. עם זאת, קיימת ביקורת רבה על השימוש במונח, שכן זוהי אינה אבחנה רשמית.

לסיכום, תסמונת סטוקהולם מתארת תופעה פסיכולוגית מוכרת של קרבה רגשית בין שבויים לשוביהם. ייתכן שחלק מהחטופים ששבו מהשבי בעזה אכן חוו תופעה זו, אך קיימת ביקורת על השימוש הנרחב במונח.