ראש ממשלת קנדה: "אעצור את נתניהו אם ייכנס למדינה" • צפו

ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הצהיר כי בכוונתו לעצור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אם ייכנס לשטח קנדה זאת בעקבות צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין אחריותם לכאורה לפשעי מלחמה בעזה.

בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות "בלומברג", נשאל קרני האם יעמוד בהתחייבות שניתנה בעבר על ידי קודמו בתפקיד, ג'סטין טרודו, אשר אמר כי יכבד את החלטת בית הדין הבינלאומי ויפעל בהתאם לצווים שהוצאו נגד בכירים ישראלים. קרני השיב בקצרה ובחדות: "כן".

דבריו של קרני מגיעים ימים ספורים לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) דחה את בקשתה של ישראל לערער על צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, ובכך למעשה הותיר את ההוראה בעינה. בהחלטת בית הדין נכתב כי קיימת "עילה סבירה" להאמין ששני הבכירים הישראלים נשאו באחריות פלילית לכאורה לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך הלחימה מול חמאס ברצועת עזה.

ישראל, מצידה, מכחישה בתוקף את ההאשמות וטוענת כי מדובר בהחלטה פוליטית מובהקת. גורמים בירושלים הדגישו לאחר הפסיקה כי ישראל אינה מכירה בסמכותו של בית הדין בהאג, וכי לא תשתף פעולה עם החלטותיו.

עם זאת, דבריו של ראש ממשלת קנדה מקבלים משמעות מדינית רחבה הרבה מעבר לקונטקסט המשפטי. קנדה, שהייתה לאורך שנים אחת מבעלות בריתה הקרובות ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית, משדרת בשנים האחרונות שינוי ניכר במדיניותה כלפי ירושלים. הצהרתו של קרני שנאמרה בפומבי ובאופן חד משמעי נתפסת בקרב פרשנים כנקודת שבר ביחסים בין שתי המדינות.

קרני, שכיהן בעבר כנגיד הבנק המרכזי הקנדי וכראש הבנק המרכזי הבריטי, נחשב לדמות ממסדית מתונה ובעלת גישה ריאליסטית למדיניות החוץ. עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה מוקדם יותר השנה, הצהיר כי בכוונתו "להחזיר את קנדה למסלול של אחריות מוסרית בזירה הבינלאומית". כעת, הצהרתו על מעצר אפשרי של נתניהו ממקמת את קנדה בקו אחד עם מדינות מערביות אחרות שתומכות בפעולות בית הדין בהאג.

הראיון עורר הדים מיידיים בעולם. כלי תקשורת בינלאומיים דיווחו על "הסלמה דיפלומטית נדירה" בין קנדה לישראל, בעוד בירושלים שומרים בשלב זה על שתיקה רשמית. גורם מדיני ישראלי מסר באופן לא רשמי כי "קנדה נגררת אחר החלטות פוליטיות צבועות שמערערות את יסודות המשפט הבינלאומי".

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג קבע בשנה שעברה כי יש בסיס להאשמות נגד נתניהו וגלנט, והוציא נגדם צווי מעצר בגין "אחריות ישירה למותם של אזרחים בעזה והפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי". ההחלטה עוררה סערה עולמית, וישראל הגישה ערעור חריף שטען כי לבית הדין אין כל סמכות לדון בענייני מדינה שאינה חתומה על אמנת רומא המסמך המייסד של בית הדין.

הערעור נדחה בשבוע שעבר, ובית הדין קבע כי אין עילה להתערבות, תוך שהוא מדגיש כי הצווים בעינם עומדים, וכי האחריות למימושם חלה על המדינות החברות באמנה ובכללן קנדה. משמעות הדבר היא שבכל מקרה שבו נתניהו או גלנט ייכנסו למדינה החתומה על האמנה, רשויות החוק המקומיות יהיו מחויבות על פי הדין הבינלאומי לעצור אותם.

בעקבות ההחלטה והצהרת קרני, במערכת המדינית בישראל נערכים לתרחישים שונים, בהם אפשרות לביטול ביקורים רשמיים במדינות מסוימות או שינוי בתכניות נסיעה של גורמים בכירים. בישראל מעריכים כי גם אם הסיכוי למעצר ממשי נמוך, עצם ההצהרה יוצרת נזק תדמיתי משמעותי ומעמידה את ראש הממשלה במצב רגיש מבחינה מדינית.

במקביל, ממשלת ישראל ממשיכה לטעון כי הצווים אינם חוקיים. דובר משרד החוץ הישראלי מסר בתגובה להחלטת בית הדין כי "מדינת ישראל נלחמת בארגון טרור שמבצע פשעי מלחמה מדי יום, ואיש לא ילמד אותנו מוסר. נתניהו וגלנט פעלו להגן על אזרחי ישראל, לא לתקוף אזרחים חפים מפשע".

התגובות בקנדה עצמה היו חלוקות. גורמים באופוזיציה טענו כי ראש הממשלה "ממהר להצהיר הצהרות דרמטיות בלי לשקול את ההשלכות המדיניות על היחסים עם ישראל". מנגד, תומכיו של קרני שיבחו את עמידתו הבלתי מתפשרת על עקרונות המשפט הבינלאומי.

בינתיים, נתניהו ממשיך להדגיש כי ישראל "תמשיך להגן על עצמה בכל דרך, גם מול הלחצים הבינלאומיים". לשכת ראש הממשלה לא הגיבה רשמית לדבריו של קרני, אך גורמים בסביבתו מסרו כי "ראש הממשלה אינו מתכוון להגיב לכל אמירה פופוליסטית שנאמרת לצורכי פנים במדינות אחרות".

דבריו של קרני מציבים את קנדה בשורה אחת עם מספר מדינות אירופאיות, בהן ספרד, אירלנד ובלגיה, שהצהירו בעבר כי יפעלו בהתאם להחלטות בית הדין. הצהרה זו מחזקת את מעמדו של בית הדין הפלילי בהאג, אך גם מחריפה את המתח הגובר בין ישראל לבין מדינות מערביות רבות מתח שעלול להעמיק בשבועות הקרובים ככל שיתברר כיצד תנהג ישראל מול המציאות הדיפלומטית החדשה.