כיצד אנו מושפעים מהטבע האנושי ומהשונות התרבותית ? חלק א'

עמיחי לוי יור" " זוגיות " מכון לאבחון וטיפול זוגי/ רגשי . מטפל זוגי ורגשי בארגון הידברות .

כתובת הקלינקות של מכון זוגיות
כרמיאל חיפה . תל אביב . בנימינה .
שעות פתיחה א-ה בערב משבע עד עשר

שתי גישות שולטות כיום בחשיבה על הדמיון והשוני בין בני אדם:

הגישה האבולוציונית
מדגישה את הקרבה והדמיון בין בני האדם,
ואילו הגישה התרבותית מדגישה את השונות
ביניהם.

כמעט הכול תמימי דעים שאנו זקוקים לשתי הגישות: הגנים שלנו מאפשרים למוח
האנושי להיות סתגלן הוא משול לכונן קשיח המקבל את התוכנה מהתרבות.
במובנים רבים וחשובים רב המשותף על המפריד בין ג'ון לטומוקו.

הם חברים במשפחה אחת גדולה שאבותיה הקדמונים משותפים, ויש להם לא רק אותו מבנה ומנגנונים
ביולוגיים אלא גם אותן נטיות התנהגותיות.
שניהם ישנים ומתעוררים, חשים רעב וצמא, ולומדים שפה באמצעות מנגנונים זהים. גם ג'ון וגם טומוקו מעדיפים טעם מתוק מחמוץ,

ושניהם מחלקים את ספקטרום הראייה לאותם צבעים. הם וכל בני מינם על פני כדור הארץ יודעים כיצד לפרש מבט זועף או חיוך של זולתם.

ג'ון וטומוקו וכולנו באשר אנו חברותיים מאוד. אנו מצטרפים לקבוצות, מתאימים את עצמנו אליהן ומבחינים בין מעמדות חברתיים. אנו משיבים טובה תחת טובה ורעה תחת רעה, ומתאבלים על מותו של ילד. בהיותנו תינוקות פחדנו מאנשים זרים )מגיל שמונה חודשים בערך(, וכמבוגרים אנו מעדיפים את חברי הקבוצה שלנו.

כשאנו נתקלים באנשים שעמדותיהם או שיפוטיהם שונים משלנו, אנו מגיבים כלפיהם בחשדנות או בעוינות.

האנתרופולוג דונלד בראון זיהה כמה מאות התנהגויות ודפוסי
שפה אוניברסליים כאלה. כך למשל בכל השפות האנושיות נמצא פעלים והגאים שהם תנועות או עיצורים, ובכל החברות האנושיות יש אלימות וביקורים חברתיים .

בכל מקום שהמדענים החוצנים שלנו היו נוחתים, הם היו מוצאים בני אדם משוחחים ומתווכחים, צוחקים ובוכים, חוגגים ורוקדים, שרים ומתפללים.

בני אדם בכל התרבויות מעדיפים לחיות עם בני אדם אחרים במשפחות ובקהילות מאשר לחיות לבדם.

בכל מקום אנו מתרגשים ונהנים מדרמות משפחתיות המציגות עלילות דומות הטרגדיות היווניות, הספרות הסינית ואופרות הסבון המקסיקניות .

ובכל התרבויות יש סיפורי הרפתקאות דומים שבהם גברים חזקים ואמיצים מנצחים את כוחות הרשע בעזרת זקנים חכמים, ומצילים ילדים מבוהלים או נשים יפהפיות.

דברים משותפים כגון אלה מגדירים את הטבע האנושי המשותף לכולנו. מתחת לעורנו
כולנו אחים.

גנים, אבולוציה והתנהגות:

ההתנהגויות האוניברסליות שמגדירות את הטבע האנושי מקורן בדמיון הביולוגי בינינו. אנשים שנולדו בארצות הברית עשויים לומר "אבות אבותיי הגיעו מאירלנד"
או "שורשיי בסין" או "אני איטלקי", אבל מדענים מספרים לנו שלו יכולנו להתחקות אחר אבותינו הקדמונים . היינו מגלים שהמוצא של כולנו באפריקה . אבותינו, ההומינידים הקדומים, נדדו לאורכה ולרוחבה של יבשת אפריקה בעקבות שינויי אקלים וזמינות המזון, וממנה הגיעו לאסיה, לאירופה,
לתת־היבשת האוסטרלית ולבסוף לאמריקה הדרומית והצפונית. תוך כדי הסתגלות לסביבתם החדשה פיתחו בני האדם הקדמונים הבדלים, שלפי קנה מידה אבולוציוני קרו רק בעת האחרונה והם שטחיים.

לדוגמה, אלה שנשארו באפריקה התאפיינו
בפיגמנט עור כהה יותר "מסנן קרינה לאזורים טרופיים" כדברי הפסיכולוג סטיבן פינקר מאוניברסיטת הווארד ואילו אלה שנדדו הרחק צפונה פיתחו עור בהיר יותר שמסוגל לסנתז ויטמין D באור שמש פחות ישיר. עם זאת, מבחינה
היסטורית כולנו אפריקנים.

מאחר שהיינו אפריקנים עד לאחרונה, "לא היה לנו די זמן לצבור הרבה וריאציות חדשות (מוטציות בגנים ) ואמנם, ביולוגים שחוקרים את הגנים שלנו מצאו כי אנו, בני האדם אפילו כשאנו שונים זה מזה לכאורה כמו ג'ון וטומוקו עדיין דומים זה לזה להפליא, כמו חברים באותו שבט. מספרנו אולי עולה על מספר השימפנזים, אבל השונות הגנטית בין השימפנזים גדולה יותר מזו שבין בני האדם.

כדי להסביר את תכונות המין שלנו ושל כל המינים, הציע חוקר הטבע האנגלי צ'רלס דארווין מנגנון שהסביר את האבולוציה ההשתנות לאורך זמן של המינים , הרעיון של דארווין היה, שהאבולוציה מתרחשת באמצעות שינויים
תורשתיים אקראיים החלים ביצורים (מוטציות) ובררתם הטבעית על־ידי הסביבה.

להלן סיכום פשוט של הרעיון:
ˆ לאורגניזמים יש צאצאים רבים השונים זה מזה בתכונותיהם.
ˆ צאצאים אלה נדרשים להתחרות על משאבים כדי לשרוד בסביבתם.
ˆ הסביבה משתנה כל העת.
ˆ וריאציות ביולוגיות והתנהגותיות מסוימות (תכונות)מגבירות את סיכוייהם להתרבות ולשרוד בסביבה שהשתנתה.
ˆ לצאצאים שמצליחים לשרוד יש סיכוי גבוה יותר להעביר את הגנים (התכונות) שלהם לדורות הבאים.
ˆ בדרך זו עשויות תכונות האוכלוסייה להשתנות במרוצת הזמן.
התוצאה של הבררה הטבעית היא, שגנים מסוימים )והתכונות שהם מכתיבים( נעשים נפוצים ושכיחים יותר באוכלוסייה אותם גנים שהתכונות שהם קובעים מקנות לפרט סיכויים טובים יותר לשרוד די זמן כדי להתרבות ולגדל צאצאים.

לדוגמה, בסביבת הקוטב המושלגת, הגנים שמתכנתים שכבה עבה של פרוות הסוואה לבנה זכו בתחרות
הגנטית בין דובי הקוטב. התוצאה היא, שלא כמו אצל דובים החיים באזורים אחרים על פני כדור הארץ, בקרב דובי הקוטב נפוצה רק הפרווה הלבנה.
הבררה הטבעית היא עיקרון מארגן בביולוגיה זה זמן רב, ובעת האחרונה נהפכה לעיקרון חשוב גם בפסיכולוגיה.

הפסיכולוגיה האבולוציונית חוקרת כיצד הבררה
הטבעית מחזקת לא רק תכונות פיזיות מולדות המותאמות להקשר מסוים פרוותיהם של דובי הקוטב, הסונר של העטלפים, ראיית צבעים אצל בני אדם אלא גם תכונות
פסיכולוגיות והתנהגויות חברתיות המסייעות לשמר את הגנים של הפרט ולהפיצם

פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שאנו, בני האדם, הננו כפי שאנו כיוון שהטבע בחר בני אדם שהיו להם התכונות שלנו למשל, אלה שהעדיפו את הטעם המתוק של מזון המספק אנרגיה ודחו את טעמם המר או החמוץ של מזונות
רעילים או מקולקלים. מי שלא היו להם העדפות כאלה, סיכוייהם לשרוד ולתרום את הגנים שלהם לדורות הבאים פחתו.

בהיותנו כלים להעברת גנים, אנו נושאים לא רק ירושה פיזית שקיבלנו מאבותינו אלא גם את המורשת הפסיכולוגית של ההעדפות האדפטיביות )הסתגלניות( שלהם.
אנו כמהים לכל מה שסייע בידם לשרוד, להתרבות ולגדל את צאצאיהם כדי שיוכלו גם הם לשרוד ולהתרבות.

"תפקיד הלב לשאוב דם", כותב הפסיכולוג האבולוציוני דוד
ברש. והוא מוסיף, "תפקיד המוח" לכוון את איברינו ואת התנהגותנו "בדרך המיטבית שתקדם את הצלחתנו האבולוציונית. זה הכול" .

הגישה האבולוציונית מדגישה את האוניברסליות של הטבע האנושי. המשותף לכל בני האדם אינו רק העדפת מאכלים מסוימים אלא גם תשובות לשאלות חברתיות,
כגון, במי אני יכול לבטוח וממי עלי לפחד? למי עלי להושיט עזרה? מתי ועם מי להזדווג? מי עשוי לשלוט בי ובמי עליי לשלוט?

פסיכולוגים אבולוציוניים גורסים כי תשובותיו הרגשיות וההתנהגותיות לשאלות אלה הן אותן תשובות שפעלו לטובת אבותינו הקדמונים.

המטלות החברתיות האלה משותפות לכל בני האדם באשר הם, ולכן אנשים בכל מקום נוטים להסכים עם התשובות להן.

לדוגמה, כל בני האדם נוטים לדרג את זולתם לפי
סמכותם ומעמדם, ולכולם יש רעיונות בנוגע לצדק כלכלי . פסיכולוגים אבולוציוניים מבליטים את המאפיינים האוניברסליים האלה, שהתפתחו באמצעות הברירה הטבעית. עם זאת, התרבויות מספקות את הכללים הספציפיים ליישומם של היסודות הללו בחיי החברה.

תרבות והתנהגות:

כפי שמציין הפסיכולוג החברתי רוי באומייסטר, "האבולוציה כיוונה אותנו לפתח תרבות"

הפסיכולוגיה האבולוציונית עוסקת גם בהשפעות סביבתיות. היא מכירה בשיתוף הפעולה שבין הטבע והסביבה בעיצובנו. גנים אינם תכניות קבועות ומפורטות; התבטאותם תלויה במידה רבה בסביבה, בדומה לתה שאני שותה כרגע שלא הגיע למימושו עד שפגש סביבה של מים חמים.

במחקר שנערך על צעירים בניו זילנד
התגלתה וריאציה של גן שהאנשים הנושאים אותו עלולים ללקות בדיכאון, אך נמצא שהדיכאון מתבטא רק בתנאי שהם חוו גם עקות קשות בחייהם כדוגמת התפרקות הנישואים. כל גורם כשלעצמו, העקה או הגן, לא גרם לדיכאון רק השילוב בין שניהם .

התכונות האנושיות שנבררו במהלך האבולוציה היו לא רק מוח גדול ושרירי זרוע מפותחים אלא גם היכולת לפתח תרבות. אנו באים לעולם עם יכולת ללמוד שפה, להתחבר לזולת ולשתף פעולה עם אחרים בהשגת מזון, בדאגה לילדים ובהגנה על
עצמנו. יש לנו אפוא יכולת טבעית ללמוד כל תרבות שניוולד אליה .

הגישה התרבותית מדגישה את הכושר האנושי להסתגל לסביבה. "טבעם של האנשים דומה", אמר קונפוציוס; "ההרגלים הם שמבדילים ומרחיקים ביניהם". ואכן, אנו עדיין שונים זה מזה. אמנם ההשכלה רווחת ונגישה יותר כיום, אבל "איננו נעים
לכיוון של תרבות עולמית אחת: התרבויות אינן מתמזגות זו בזו. המורשת התרבותית של החברה עומדת היטב במבחן הזמן.

אנחנו החיה החברתית, אמר אריסטו. לנו, בני האדם, יש לפחות דבר אחד משותף עם זאבים ועם דבורים: אנו משגשגים הודות לעובדה שאנחנו מתארגנים בקבוצות ועובדים ביחד. יתרה מזו, אנחנו גם החיה התרבותית כינוי שטבע רוי באומייסטר בספר בשם זה שראה אור ב־2005.

בני אדם,יותר מבעלי חיים אחרים, מגייסים את התרבות כדי להיטיב את חייהם. באומייסטר מסביר, ש"התרבות היא החברתיות במיטבה".אנו חבים לתרבות את יכולתנו לתקשר באמצעות שפה, את הנהיגה הבטוחה בצד אחד של הכביש, את האפשרות לאכול ּפֵרות בחורף ואת השימוש בכסף כדי לשלם בעבור המכוניות והּפֵרות. התרבות מקלה עלינו לשרוד ולהתרבות,והטבע חנן אותנו במוח יחיד במינו, שמאפשר התפתחות של תרבות.

בעלי חיים אחרים מראים ניצנים של תרבות ושל שפה. נצפו קופים הלומדים שיטות חדשות לרחיצת פריטי מזון, ומעבירים אותן אחר כך לדורות הבאים. שימפנזים יכולים להשתמש בשפה במידה מסוימת. ואולם, עדיין מותר האדם מן הבהמה,
ושום מין אינו יכול לצבור ידע וקדמה ולהעבירם מדור לדור כפי שאנו עושים. לאבותינו בני המאה ה־19 לא היו מכוניות ולא צנרת מים בתוך הבית, לא היה להם חשמל, לא מיזוג אוויר ולא אינטרנט, לא אייפוד ולא פתקיות נצמדות על כל אלה אתם יכולים להודות לתרבות. בזכות התבונה האנושית יש לנו חידושים והמצאות, ובזכות התרבות אנו יכולים להפיצם מעבר
לזמן ולמקום.

חלוקת עבודה היא "עוד יתרון עצום ומשמעותי של התרבות", מציין באומייסטר. רק מעטים מאתנו מגדלים מזון או בונים קורת גג, ועם זאת, כמעט כל קוראי הספר הזה נהנים ממזון ומקורת גג. הספרים עצמם הם עדות לחלוקת העבודה שהתרבות מאפשרת. אמנם רק שמו של בר־מזל אחד מופיע
על כריכת הספר שאתם קוראים, אבל כדי לכתוב ולהפיק אותו נחוץ שיתוף פעולה בין צוות של חוקרים, מבקרים, עוזרים ועורכים. ספרים ואמצעי תקשורת אחרים מפיצים ידע, וידע הוא המנוע לקדמה.

"התרבות היא מה שמייחד את בני האדם", מסכם באומייסטר."התרבות מסייעת לנו להיות הרבה יותר מסך כל כישרונותינו,מאמצינו ויתר המעלות האישיות שנתברכנו בהן. במובן זה, התרבות היא הברכה הגדולה מכולן לו חיינו לבד, לא היינו אלא חיות פיקחיות הנתונות לחסדי הסביבה. ביחד אנו יכולים
לקיים מערכת המאפשרת לנו לשפר בהתמדה את חיינו וחייילדינו ולדאוג לרווחת הדורות הבאים

שונות תרבותית:

המגוון הגדול בשפות שאנו דוברים, במנהגינו ובהתנהגותנו הגלויה, מאשש שחלק ניכר מהתנהגותנו מתוכנת על־ידי החברה ואינו מובנה בחומרה שלנו. הגנטיקה מותירה לנו
חופש פעולה גדול. הסוציולוג איאן רוברטסון כתב את הדברים האלה:האמריקנים אוכלים צדפות ואינם אוכלים שבלולים. הצרפתים אוכלים שבלולים אבל לא יאכלו ארבה. בני הזולו אוכלים ארבה אבל לא יגעו בדגים.

היהודים אוכלים דגים אך אינם אוכלים חזיר. ההינדים אוכלים חזיר אבל לא בקר. הרוסים אוכלים בקר ואינם אוכלים נחשים. הסינים אוכלים נחשים אבל לא יאכלו בני אדם. אצל בני שבט הג'אלה בפפואה־גינאה החדשה, בני אדם למעדן נחשבים.

לו חיינו עדיין בקבוצות אתניות הומוגניות בחלקים נפרדים של העולם, כפי שכמה עמים עדיין חיים בימינו, השונות התרבותית הייתה פחות רלוונטית לחיי היומיום שלנו.

ביפן חיים 127 מיליון בני אדם, מהם 125 מיליון יפנים, והתוצאה היא שביפן ההבדלים התרבותיים הפנימיים הם מזעריים.
לעומת זאת, מרבית תושבי ניו יורק נתקלים בהבדלים תרבותיים פעמים רבות מדי יום ביומו. יותר משליש מבין 8 מיליון תושביה הם ילידי ארצות זרות, ואין קבוצה אתנית אחת שמונה יותר מ־%37 מכלל האוכלוסייה בעיר.

שונות חברתית מקיפה אותנו במידה הולכת וגוברת. אנו חיים יותר ויותר בכפר גלובלי, מחוברים לבני כפרנו באמצעות דואר אלקטרוני, מטוסי ג'מבו וסחר בין־לאומי. החיבור בין תרבויות אינו חדש.

בשנת 1872 המציא המהגר הגרמני לוי שטראוס את מכנסי
הג'ינס ה"אמריקניים" על־ידי שילוב המכנסיים של מלחי גנואה שבאיטליה המכונים עם בדדֶנים גס מעיר בצרפת .

הספרות ואמנויות אחרות שיקפו מאז ומתמיד את יחסי הגומלין
המרתקים בין תרבויות. בימינו אמר חכם הודי אלמוני, שאין דבר
המאפיין את הגלובליזציה יותר ממותה של הנסיכה דיאנה: "נסיכה אנגלייה עם חבר מצרי מתרסקת במנהרה צרפתית במכונית גרמנית בעלת מנוע הולנדי, הנהוגה בידי נהג בלגי שיכור מוויסקי סקוטי, מלווה מקרוב על־ידי פפרצי איטלקים רכובים על אופנועים יפניים, ומטופלת על־ידי רופא אמריקני שמשתמש בתרופות ברזילאיות".

המפגש עם תרבות אחרת יכול להיות חוויה מבהילה. גברים אמריקנים עשויים לחוש אי־נוחות כשראשי מדינות מן המזרח התיכון מברכים את נשיא ארצות הברית בנשיקה על הלחי.

סטודנט גרמני, שרגיל לפנות אל "אדוני הפרופסור" רק לעתים נדירות, מתפלא שרוב החדרים של חברי הסגל במכללה שאני מלמד בה פתוחים, והסטודנטים נכנסים אליהם בחופשיות.
בביקורה הראשון במסעדת מקדונלד, סטודנטית
אירנית מפשפשת בשקית שקיבלה ומחפשת סכין ומזלג, עד שהיא מבחינה שהלקוחות האחרים אוכלים את הצ'יפס שלהם בידיים דווקא.

באזורים רבים בכדור הארץ נימוסיי ונימוסיכם הטובים ביותר ייחשבו הפרה חמורה של כללי הנימוס.

זרים המבקרים ביפן מתקשים לפעמים להבין את כללי המשחק החברתי מתי לחלוץ את הנעליים, איך למזוג את התה, מתי לתת מתנות ומתי לפתוח אותן, וכיצד לנהוג כלפי אנשים
הגבוהים או הנמוכים מהם במדרג החברתי.

מהגרים ופליטים יוצרים תערובת בין תרבויות יותר מאי פעם. "המזרח הוא מזרח והמערב הוא מערב, והשניים לעולם לא ייפגשו", כתב רודיארד קיפלינג, הסופר הבריטי
בן המאה ה־19. ואולם בימינו מזרח ומערב, צפון ודרום נפגשים באופן קבוע.

אלבנים רבים מצאו בית באיטליה, טורקים בגרמניה ופקיסטנים באנגליה, ועקב כך מתפתחים יחסי ידידות וגם עימותים. אחד מכל חמישה קנדים ואחד מכל עשרה אמריקנים הוא
מהגר. מאחר שאנו עובדים, משחקים וגרים עם אנשים המגיעים מרקעים תרבותיים שונים, כדאי שנבין איך תרבותנו משפיעה עלינו ומהם ההבדלים בין התרבויות.

כדי להשיג שלום בעולם רווי קונפליקטים נחוצה הערכה אמיתית לא רק של הדמיון התרבותי אלא גם של השוני בין תרבויות.