יחסי ישראל ארה"ב אינם כבעבר

אם יש משהו אחד טוב בתוך כל התופת שעברה ועוברת על כולנו, היא ההבנה של כל אזרח ישראלי שאי אפשר יותר לסמוך על גנרלים למיניהם, יהיו הדרגות אשר יהיו על דש בגדיהם.

בימים עברו, כל מילה של גנרל זוטר הייתה נלקחת ברצינות וביראת-כבוד. ההילה של הגנרלים העפילה על המנהיגים המדיניים, שחששו לצאת נגד עמדת ה"מבינים הדגולים".

אחרי המחדל הגדול של כל ראשי מערכת הביטחון, שהוביל את כולנו לטבח הנורא, הכל התהפך. כולנו כבר מבינים שאלוקים לא הפיל את כל החכמה רק על המצביאים. גם בדרג המדיני חלחלה ההבנה הפשוטה שאי אפשר יותר לקבל את דברי ראשי הביטחון כתורה מסיני, בפרט כשהם פולטים לא אחת את עמדותיהם הפוליטיות המובהקות.

יודעי דבר מספרים שמתחילת המלחמה ראש הממשלה ביטל לא אחת את דברי הגנרלים ואף את דעת הרמטכ"ל, כשגם שאר חברי הקבינט קיבלו את האומץ "לשטוף" את ראשי מערכות הביטחון, דברים שלא היו בעבר. נראה שההבנה הזאת היא זאת שתבטל את הטבח הבא, כשלא נלך כסומים בארובה אחרי 'מערכת הביטחון'.

אם נצא מהביצה המקומית ונסתכל בראיה בינלאומית רחבה, נוכל לראות נקודה דומה גם ביחסי ישראל-ארה"ב.

בעבר, היה קשה לראות ראשי ממשלה ישראלים יוצאים כנגד ממשל אמריקני עוין. במלחמה הנוכחית, אחרי העזרה האמריקנית הראשונית החלו הדרישות והתערבויות האמריקניות בכל הנעשה בעזה. לא היה דבר שהאמריקנים לא התערבו בו –  החל מהכנסת סיוע הומניטרי היישר לידי החמאס וכלה בעצות אחיתופל איך ומתי לבצע את הלחימה.

בתחילת הדרך, ראש הממשלה נכנע כמעט לכל גחמה אמריקנית, אך כשהחלו העיכובים באספקת הנשק, נתניהו החליט לשבור מוסכמות רבות. ובמילים אחרות: נגמרו הימים שמדינת ישראל מבצעת ביראת-כבוד כל מה שהדוד סם דורש.

נתניהו אף הגדיל לעשות כשיצא בפומבי נגד ממשל ביידן המונע חימושים מצה"ל, ולא מן הנמנע שבנאומו הקרוב בקונגרס האמריקני הוא ישחיז את המסרים.

אם רוצים להבין עד כמה השבר בין ראש הממשלה לממשל ביידן עמוק, די שנביט על מה שקרה בניסיון החיסול (שכנראה צלח)] של מוחמד דף שבוצע בשבת שעברה בעזה. המודיעין הישראלי, שהיה רגיל להעביר דיווחים שוטפים על כל אירוע בינוני ומעלה שמבוצע בעזה, לא טרח כלל לעדכן את המודיעין האמריקני על המגה חיסול של הצורר דף.

אחרי החיסול, כשנתניהו נשאל מדוע ממשל ביידן לא עודכן מראש על ביצוע החיסול תשובתו הייתה: "חששנו שמידע יזלוג ונפספס את ההזדמנות", אין עלבון גדול מזה לאמריקנים, אך גם ראש הממשלה מבין שלטובת מדינת ישראל צריך לשנות את יראת-הכבוד שמנהיגי ישראל רחשו כאן במשך שנים. יראה שיכולה להמיט על כולנו אסון נוסף.

•

עד לפני כמה חודשים ראש הממשלה היה חבוט מכל הכיוונים, מבית ומחוץ. לא היו כאן הרבה אנשים שהעניקו לו את האפשרות כי ישרוד יותר מכמה שבועות, כך גם חשב ג'ו ביידן שדאג לנדנד את כסאו של נתניהו מכל כיוון.

והנה הכל מתהפך…

בתחילת הדרך, כשהצוותים הישראלים והאמריקנים התכוננו להגעתו של ראש הממשלה לארה"ב, ג'ו ביידן לא רצה כלל לפגוש את נתניהו ובסופו של דבר הוא החליט לעשות טובה ולהקדיש כמה דקות למנהיג הישראלי. היום ראש הממשלה יוצא לארה"ב כמו גדול, אחרי שהנשיא האמריקאי החבוט הודיע על פרישתו מהמירוץ לנשיאות.

מדינת ישראל הרוויחה בענק. בעקבות העמידה האיתנה של נתניהו גם בארה"ב כבר מבינים שישראל איננה עוד מדינת חסות שעושה כל מה שהמושל דורש, דבר שיסייע רבות בעתיד, למרות החריקות העכשוויות.

נתניהו הרוויח כפול, בארץ מחלחלת התודעה שהוא מנהיג את מדינת ישראל ביד רמה עם כל הקשיים, אך הרווח העיקרי הוא הנקמה המתוקה, כעת אין לו שום עניין להיפגש עם נשיא שמסיים את תפקידו. בנאומו בקונגרס הוא יוכל לפתוח עוד קצת על מעללי הממשל הדמוקרטי שבגד בישראל ברגעים הקריטיים, אך לדברי מקורביו הוא לא יעשה זאת. .

לנו רק נותר לאחל בהצלחה לראש הממשלה בארה"ב!