כלכלת מלחמה

בואו נדבר רגע על כסף. כי בשביל מלחמה צריך כסף והרבה. המלחמה עצמה על פי דיווחים עולה לנו כמיליארד שקל ביום, הנשק, הדלק וכוח האדם, הפיצויים שיקום העוטף ועוד.

כמובן, לא רק זה עולה כסף, גם ארגוני סיוע אזרחיים המעניקים שירותים כמו ארגוני ההצלה והחירום המטפלים בזירות אסון, ארגוני סיוע נפשי ועוד ועוד וכל אלו נתמכים הן ע"י מוסדות המדינה וגם על ידי הציבור שתורם להם.

הגיוני שבתקופה קשה זו הם יצטרכו יותר תרומות כדי להמשיך לתפקד ואדרבא, מן הראוי לתרום לארגונים אלו שכל מטרתם היא לשרת את הציבור. כמובן שישנם עוד כמה כאלו שמנצלים תקופה זו למטרות אחרות ועשיית כסף, למשל, באנרים שקופצים לנו בכל מיני אתרים שבהם אנו גולשים ובהם מודעות בסגנון "בואו תלמדו מהאנשים שעושים הרבה כסף דווקא בתקופה קשה זו" או נדלניסט"ים למיניהם שמסבירים שדווקא עכשיו זה הזמן להיכנס לשוק שבאופן טבעי נמצא בירידה, ואפילו ארגון שידוע זה מכבר בשיטות שיווק אגרסיביות (לכאורה, לכאורה.) שבמסע פרסום בימים אלו טענו לספר על משפחה יקרה תושבי אחת מישובי העוטף שבחסדי שמים ניצלה כולה מהטבח הנורא, ותלו זאת בזכות תרומה שהם העלו לאותו ארגון לפני פרק זמן מסוים, והיות, ככל הנראה איננו יודעים חשבונות שמיים ולכן אנו נתקשה להגיד האם אכן כן פני הדברים.

אני לא בא לקבוע מה טוב ומה פחות אבל אני כן חושב שהכאב של כולנו מאותו הוא כאב אישי של כל אחד מאיתנו כציבור אחד גדול ואני חושב שמן הראוי לנצור את הכאב הזה בליבותינו ולא לנסות לעשות כסף מהכאב, ובמקרים מסוימים פרסומות מסויימות נתפסות כלא רגישות ולא בגלל שזה לא הזמן לעשות עסקים כי זה כן הזמן כי אין ברירה והחיים ממשיכים הלאה אלא בגלל שכשרותמים את הכאב הציבורי לצורך עשיית כסף זה אפעס, לא מתאים.

אין מה לעשות, לא הכל זה כסף בחיים.