חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם
היסטוריה בלבנון: חיזבאללה מוכן לדון בפירוק מנשק
בכיר בחיזבאללה הצהיר כי הארגון מוכן לדון בפירוק מנשק בתנאי שישראל תיסוג מחמשת המוצבים בדרום לבנון ותפסיק את פעולותיה נגד לבנון.
בהתפתחות דרמטית שעשויה לסמן שינוי היסטורי במדיניות ארגון חיזבאללה, בכיר בארגון הצהיר כי חיזבאללה מוכן לדון בפירוק מנשק – בתנאי שישראל תיסוג מחמשת המוצבים בדרום לבנון ותפסיק את מה שהוא כינה "התוקפנות שלה נגד הלבנונים".
"חיזבאללה מוכן לדון בנשק שלו אם ישראל תיסוג מחמשת המוצבים בדרום לבנון – ותעצור את התוקפנות שלה נגד הלבנונים", אמר הבכיר בארגון השיעי. זוהי הפעם הראשונה מאז הקמת חיזבאללה בתחילת שנות ה-80, שבכיר בארגון מביע נכונות לשקול פירוק מנשק, ולו באופן חלקי.
מדובר בשינוי דרמטי בעמדה הרשמית של הארגון, שמאז הקמתו ראה בנשקו ערך מקודש וחלק בלתי נפרד מזהותו כ"התנגדות" לישראל. לאורך השנים, ובמיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, התעקש חיזבאללה כי לעולם לא יפרק את זרועו הצבאית, בטענה שהיא הערובה היחידה להגנה על לבנון מפני ישראל.
ההצהרה המפתיעה מגיעה על רקע חודשים של חילופי אש בין ישראל לחיזבאללה בגבול הצפוני, שהחלו לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. חיזבאללה, שהביע תמיכה בחמאס, פתח בירי לעבר יישובים ישראליים בצפון, דבר שהוביל לתגובה ישראלית ולהסלמה הדרגתית בעימות.
בחודשים האחרונים העמיקה ישראל את פעילותה נגד יעדי חיזבאללה בלבנון, תוך שהיא מחסלת מפקדים בכירים בארגון ותוקפת תשתיות צבאיות במרחב הלבנוני. פעולות אלה, לצד מצבה הכלכלי הקשה של לבנון, יצרו לחץ משמעותי על חיזבאללה ועל שיקול דעתו האסטרטגי.
במרכז הצעתו של הבכיר בחיזבאללה עומדים חמישה מוצבים צבאיים ישראליים בדרום לבנון. מדובר בנקודות אסטרטגיות לאורך הגבול שישראל מחזיקה בהן, חלקן עוד מהתקופה שלאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000.
לטענת לבנון וחיזבאללה, מוצבים אלה נמצאים בשטח לבנוני ומהווים הפרה של ריבונות לבנון. ישראל, מצדה, רואה בהם נקודות אסטרטגיות חיוניות לביטחון היישובים בצפון, וטוענת כי הן נמצאות בתחום ה"קו הכחול" – קו הגבול הבינלאומי שנקבע על ידי האו"ם.
הצהרתו של הבכיר בחיזבאללה עשויה לפתוח פתח למשא ומתן דיפלומטי משמעותי בין הצדדים, בתיווך בינלאומי. למרות שמדובר בתנאים מקדימים מצד חיזבאללה, עצם הנכונות לדון בפירוק נשק מהווה נקודת מפנה היסטורית בעמדת הארגון.
ממשלת לבנון, שלאורך השנים התקשתה להתמודד עם סוגיית נשק חיזבאללה, עשויה לראות בכך הזדמנות לחיזוק ריבונותה ושליטתה במדינה. נשיא לבנון והממשלה הלבנונית דרשו בעבר יישום מלא של החלטת האו"ם 1701, שקראה לפירוז דרום לבנון מכוחות חמושים למעט צבא לבנון וכוחות יוניפי"ל.
ישראל טרם הגיבה רשמית להצהרה, אך בעבר התנגדה נחרצות לכל דרישה לנסיגה נוספת. הקו הישראלי העקבי היה כי הנוכחות בחמשת המוצבים חיונית לביטחון המדינה, וכי הם נמצאים בשטח ישראלי לפי הקו הכחול שנקבע על ידי האו"ם.
מומחים ישראלים לענייני לבנון מעריכים כי יש לקבל את הצהרת חיזבאללה בספקנות, ולבחון האם מדובר במהלך טקטי שנועד להפחית את הלחץ הצבאי הישראלי, או שינוי אסטרטגי אמיתי במדיניות הארגון. גורמים ביטחוני
חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים