ההצלחות הגדולות של צה"ל בעזה

סופ"ש האחרון היה אחד מסופי השבוע הקשים שחווינו מתחילת הלחימה בעזה, דווקא בזמן הזה כדאי להזכיר את ההצלחות הגדולות שיש לחיילינו בעזה.

ראשית יש להבהיר, בעבר ביקרתי רבות את הפשע המודיעיני שהיה לנו בטרם החלה המלחמה, פשע שעלה לנו בחיי חללים רבים ועוד ידובר עליו רבות, היום אני רוצה להתמקד בזווית של החיילים במחדל הנורא הזה.

כוחותינו התחילו את המלחמה בעזה עם שני דברים שפעלו לרעתנו. האחד – מתקפת הפתע שהנחית עלינו החמאס, מתקפה שהכניסה את כל המערכות לשיתוק טוטלי עד שהחלו להתעשת, ובעיקר נתנה לחמאס את היכולת להתארגן מבעוד מועד בעזה, להתמקש בלי סוף, ולהכות בבוא העת בחיילים.
השני – הוא העדר המודיעין, דבר שהביא לפגיעה קשה בחיילים בעזה.

חשוב להבהיר – בסקירות מודיעניות, ראשי המודיעין אמרו לא אחת שלחימה בעזה תגבה מאיתנו מאות הרוגים, וזה עוד בלי שראשי המודיעין ידעו באמת מה קורה בעזה.

ככל שהלחימה מתקדמת, שני האלמנטים הנ"ל הולכים ומתפוגגים. כבר אחרי כמה ימים צה"ל התעשת והתעורר מהשיתוק שאחז בו והחיילים בשטח הסתערו והשלימו (ועדיין משלימים) את המודיעין שהיה חסר לנו.

והנה לנו אחד הדברים המדהימים שיש בצה"ל – החומר האנושי ורוח הקרב, שמכפרים על כל טעות ופשע מודיעיני.

החיילים נכנסו לעזה עם "מינוס עצום", אך במהרה רוח הקרב והלחימה השתלטו על שדה הקרב והכוחות החלו לצבור הצלחות.

מלחמה זה לא דבר פשוט, וברור שיש בה גם אבידות וחללים, אך אם נזכור שהחיילים היקרים שלנו מנסים לתקן מחדלים נוראים שקראו כאן בעשרים השנים האחרונות, נבין שזה נס גדול שאנחנו לא נמצאים היום במקום הרבה יותר קשה.

לא שייך לתקן את המחדלים הללו בחודשיים של לחימה!

לוחמי צה"ל מתמודדים עם עשרות אלפי מטענים, רובים, מטענים, ואלפי פירי מנהרות שהמתינו להם מבעוד מועד .

ולמרות הכל, בעבודת נמלים החיילים עוברים בית אחר בית, פיר אחר פיר ומשמידים את הנזק העצום שחוללו כאן ראשי המערכת במשך שני עשורים.

תוך חודשיים של לחימה צה"ל השתלט על חלקים גדולים בעזה, ובכל יום שעובר הם מצליחים לחסל מאות מחבלים ועשרות פירי מנהרות. ככל שהלחימה מתקדמת, רבים מהמחבלים נכנעים ומסגירים את עצמם לידי החיילים. מתחילת המלחמה מעל 700 מחבלים נתפסו חיים בידי הכוחות. מחבלים שנותנים מידע מודיעיני עצום על הנעשה בעזה.

ההערכות מדברות על כ-9000 מחבלים הרוגים, ועוד כ- 15,000 פצועים עד עכשיו, והיד עוד נטויה.

בהתחשב בנסיבות הקשות של תחילת הלחימה ההישגים של החיילים בשדה הקרב מרשימים בהחלט.

בציבור יש הרגשה קשה בעקבות הלחימה בעזה, ויש לכך כמה סיבות:
1. בצה"ל לא דואגים להוציא את כל המידע והמספרים משדה הקרב (דו'צ מדקלם את עצמו לדעת וחוזר על דבריו כמעט בכל ערב) ובכך הציבור לא נחשף גם להצלחות.
2. האבידות והחללים הרבים נותנים לציבור הרגשה (לא נכונה) שהעסק לא דופק.
3. צה"ל נכשל בחיסול ראשי החמאס בעזה, רוב הבכירים עדיין חיים נושמים ובועטים, דבר שגורם לציבור לחשוב שאין הישגים בעזה.

בפועל, החיסולים הרבים וכמויות הנשק שצה"ל השמיד מתחילת הלחימה מתחילים להביא את התוצאות, כולנו כבר רואים את זה בכמות השיגורים לארץ, שכמעט ולא קיימים. בשלב הבא נתחיל לראות את התוצאות גם בתוך עזה.

הכאב של השכול הוא כאב עצום, אך אסור לנו לשכוח שזה מחיר המלחמה והשקט שיבוא לאחר מכן.

במהלך הדרך יכולים להיות לנו עוד ימים קשים, אך בראיה רחבה כל יום שעובר מקרב אותנו לניצחון המיוחל.

חברי הקבינט חייבים לנטרל רעשי רקע ולתת לחיילים לבצע את מלאכתם, כל יום שעובר הוא עוד הישג לכוחות בשטח, וכל יום שעובר מקרב אותנו ליעד העיקרי – חיסול החמאס.

בהצלחה לחיילים היקרים, ובעזרת השם נתבשר בקרוב שהם הצליחו להכניע את האויב!
(ישראל אלדד)