איחוד זירות? בישראל עוד לא הפנימו!

במשך שנים רבות עמלים באיראן ובחמאס על אסטרטגיית "איחוד הזירות". אותה אסטרטגיה הייתה אמורה להנחית על ישראל מכת מחץ שתאיים על קיומה של המדינה.
חמאס מהדרום, חיזבאללה מהצפון, מחבלי יו"ש, ערביי ישראל ומליציות מסוריה עיראק ותימן,  היו אמורים לחבור יחד בעת פקודה כדי לרסק את "האויב הציוני". לא היינו רחוקים מיום הפקודה, אך בחסד עליון חמאס טרף את כל הקלפים ויצא לבדו ועל דעת עצמו למסע הרג מתועב בדרום הארץ.

המחיר ששילמנו מתחילת המלחמה הוא מחיר נורא ואיום, אך אם אסטרטגיית "איחוד הזירות" האיראנית הייתה מתנפצת עלינו , היינו היום במקום שקשה לדעת איך ואם יוצאים ממנו.

גם אחרי מיטוט האסטרטגיה מצד חמאס, הפטרון האיראני לא אומר נואש. גם בימים אלה האיראנים שופכים הון ואון כדי לתדלק את כל הזירות האפשריות.

למרות הלחץ האיראני, נכון לעכשיו:
בגזרה הצפונית – בחיזבאללה לא ממהרים "לקפוץ ראש" לתוך המלחמה, אך מיום ליום הם מרשים לעצמם להגביר את קצב והיקף הלחימה, ונדמה שהם לא מהססים להיכנס בקצב שלהם לתוך הקלחת הרותחת.

בגזרת יו"ש – שאזרחיה הפלסטינים מתגאים ומעריצים את הטבח החמאסי, ישנם מחבלים רבים שמנסים בכל רגע נתון  להוציא פיגועי ראווה, אך מתחילת הלחימה בדרום, צה"ל הגביר את עוצמות האש ולעת עתה הצליח למנוע את רוב הפיגועים.

בגזרה הפנים ישראלית – בסבב הנוכחי, אזרחי ישראל הערבים לא הנפיקו טרור כפי שרבים מהם עשו בימי "שומר החומות", מלבד הטרוריסטים ממזרח ירושלים שמבצעים גם בימים אלה, פעם אחר פעם, פיגועים קשים וכואבים.

בשעת המבחן, האסטרטגיה האיראנית לאחד את כל אויביי ישראל לנקודה אחת כשלה, אך הרעיון  לחסל את ישראל בכל דרך, לא מת. בכל זמן נתון, זירה אחת יכולה להתפוצץ עלינו -תרתי משמע- ובלי תכנון מראש יש בכוחה לסחוף עוד זירות.

במערכת הביטחון ובהנהגה הישראלית מנהלים את האירוע באנטיתזה לאסטרטגיה האיראנית. באיראן ניסו לאחד בכל דרך את כל הזירות. בישראל מנגד, מנסים לבדל אותן ולהתייחס לכל זירה כבת יחידה.

בשעה שחיילי צה"ל נלחמים בטרור העזתי בחירוף נפש, הטרור של חיזבאללה בצפון הארץ לא מקבל את התגובה הישראלית ההולמת. בעיניי קברניטי המלחמה, עשרות אלפי המשפחות שנסו מבתיהם שבצפון הארץ מחשש לחייהם ואלפי הטילים שמקריסים את בתי הצפון, אינן סיבות מוצדקות כדי לתת מכת מחץ לצורר הצפוני. בזמן שחמאס סופג בעזה מכות ואבדות קשות, ביו"ש ממשיכים לדאוג לרווחתם של המחבלים הפלסטינים וממשיכים להפקיר את כבישי האזור לרוצחים צמאי דם. וכשכוחות צה"ל מחסלים עשרות אלפי מחבלים בעזה, הטרוריסטים במזרח ירושלים זוממים איך לפגע ולרצוח כמה שיותר יהודים ואין מי שמנחית עליהם מכה ניצחת.

אם לא די בזה, קבלו את המתנה האחרונה שממשלת ישראל נתנה למחבלים ממזרח ירושלים לקראת הרמדאן כניסה חופשית להר הבית. איזה יופי, עכשיו הם יכולים בקלות יתר לרצוח עוד יהודים.

אפשר לתרץ את השוני בהתנהלות של צה"ל בין הזירות באלף תירוצים: סדר כוחות קטן, ניסיון לתת הזדמנות לאזרחים ה"בלתי מעורבים", חשש ממלחמה בעצימות גבוהה בצפון הארץ, חשש מאיחוד כוחות של כל גורמי הטרור, ועוד שלל סיבות תירוצים מעולים. אך נדמה שהסיבה האמתית להתנהלות הצבאית הישראלית היא – ההתאמצות לעשות "ראש קטן" ולהסתכל על כל חזית ברמת ה"מיקרו" ולא להשכיל לנהל את העסק ברמת ה"מאקרו".

כדי לנצח את הטרור שמופעל כנגד ישראל מכל הכיוונים, חייבים לנהל מלחמת חורמה בכל החזיתות בשווה ובלי למצמץ. אחרי שכולנו הבנו בשמחת תורה מהו הטרור העזתי ובאיזה עוצמה צריך לטפל בו, אין שום סיבה והיגיון שנמתין לטבח בצפון הארץ או במרכזה כדי שנתעורר ונבין שזה אותו שטן נאצי שצריך להשמיד אותו לפני שיחסל את מיטב אזרחינו.
 
דבר אחד ישראל חייבת ללמוד מהאיראנים אסטרטגיית "איחוד הזירות"!

הגיע הזמן שנבין שבטרור נלחמים בכל מקום ובכל זמן באותה עוצמה. ההתנהלות ההססנית מול הטרור בדרום הארץ המיטה עלינו אסון כבד, אין צורך להמתין לאסון נוסף מהגבול הצפוני מיו"ש או ממזרח ירושלים. חובה עלינו לטפל בכל החזיתות בדיוק באותה עוצמה שמטפלים בטרור העזתי.

אם לא נתעורר בהקדם יהיה מי שידאג להעיר אותנו, אך אז הכאב יהיה כבד מנשוא.
(ישראל אלדד)