מאה ימים ועוד קצת: מחשבות של לוחם מילואים

כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה ימים של עשייה, של ריצות ממקום למקום, של הכרת אנשים חדשים וישנים בפלוגה ובצוות אמרתי שאני חייב לכתוב קצת. לא רעיונות דידקטיים או מסרים לחיים, אלא מחשבות. חוויות. רציתי לשתף מקצת ממחשבותיו של טנקיסט מילואימניק על המלחמה. רישומים אלה אינם מסה מקיפה או מסודרת, וגם לא נרטיב, אלא משהו קצת אחר.

למשך ארבעה חודשים, זאק, כמו רבים כל כך מבני גילו, השיל את בגדי האזרחות ולבש מדי חייל. הוא עזב מאחוריו את הבית, העבודה והחברים ונכנס למלחמה כשלא ברור מתי היא תיגמר. בן רגע הוא הפך מאזרח במדינת ישראל ללוחם שריון במילואים. מדינה שלמה חוותה טלטלה דומה. כמעט כל מי שהתגייס בתקופה זו לא ידע מתי חייו ישובו, ולו באופן חלקי, למסלולם הרגיל. בשביל זאק זה לקח ארבעה חודשים של הכנות, כוננויות ולחימה מאה ימים ועוד קצת.

מציאות כזאת לא יכולה שלא להשאיר רושם עז על הנפש. חוויות, מחשבות, רגשות, תהיות כולנו הרגשנו אותם, אך לא כולנו יודעים להביע אותם במילים. לתת ביטוי לסערה הגועשת בראש ובלב, כך שנוכל להבין מה עבר עלינו, מה הרגשנו ומה חשבנו. כשותף עמוק לחוויות אלה, זאק הניח אצבע למסך והתחיל לכתוב את מחשבותיו. מחשבות שישבו לרבים מאיתנו בראש. המחשבות נקבצו לספר זה, שפורס בפני הקורא מעט מן העובר על ישראלי, לוחם מילואים, שחווה את מלחמת שמחת תורה תשפד.

זאק, בן 32 ממעלה אדומים, כותב ומתרגם באזרחות ולוחם שריון בחטיבה 4 במילואים. זהו ספרו השני. הראשון, כחול הים, הוא מסה עיונית ופילוסופית במשנת הרמבם בהעברת המסורת והנהגת העם שיצא עם מפעל משנה תורה.

המחבר מספר: "גדלתי בשיקגו בארצות הברית. למדתי בתיכון דתי, ובאתי בגיל 18 לשנה בארץ כמו הרוב המוחלט של חבריי. בזמן ההוא הייתי בטוח ב100% שאני חוזר לארה״ב אחרי שנה. הייתה לי מילגה ללמוד באוניברסיטת YU (ישיבה יוניברסיטי). בסוף למדתי בישיבה במעלה אדומים והתאהבתי. במסלול ההסדר, בחברים, בלימוד תורה, ברב נחום רבינוביץ, שאליו הייתי קרוב מאוד שנים רבות, ונשארתי. התגייסתי לשיריון לחטיבה 401, והשתחררתי ב2013. 

"עברו כמעט 10 שנים שבהן לא גויסתי למילואים – אחת המחשבות בספר עוסק בזה. התפתיתי לקבל פטור, וכשחבר שהוא שליש בפלוגת המילואים שבה אני משרת כיום שאל אותי אם אני רוצה שהוא ימשוך אותי, היה לי קשה להגיד שכן – אבל התגברתי על עצמי ואמרתי לו למשוך אותי. בזכות ההחלטה הזאת בכלל הגעתי להילחם במלחמה ולחוות את החוויות שהובילו לכתיבת התכנים שנכנסו בסוף לספר. 

"לא קיבלתי החלטה ממש לכתוב ״ספר״. אני אוהב לכתוב. אני כותב במקצוע – כתיבה מקצועית ונישתית קצת, פירוש על המשנה תורה לרמב״ם, אבל אני אוהב גם לכתוב במישורים אחרים. מאמרים פילוסופיים, הגות בכללי, מחשבות, דברי תורה, דרשות וכדומה. הספר מורכב ממחשבות שנכתבו במהלך ההכנות, הכוננויות והלחימה ופורסמו בזמן אמת.

"במהלך אלול וימים הנוראים של שנת תשפ״ג פתחתי קבוצת ווטסאפ בה שלחתי תובנה יומית. כמה ימים אחרי הגיוס הבנתי שאני צריך לכתוב. אני חייב קצת לספר ולפרוק את מה שעובר עליי, אולי גם לתת מילים לחוויות ורגשות של אנשים אחרים גם כן. ראיתי בכתיבה הזאת גם פורקן וסדר למחשבות של עצמי וגם נתינה צנועה לסביבה שלי, למי שקורא את דבריי.

קרדיט: יח"צ

קרדיט: יח"צ