החותמת של ראש היודנרט בגטו לודז, מרדכי חיים רומקובסקי

החותמת של ראש היודנרט השנוי במחלוקת בגטו לודז, מרדכי חיים רומקובסקי

חותמת מתכתית עם ידית עץ נושאת את הכיתוב בגרמנית: "Der Älteste der Juden in Litzmannstadt" (זקן היהודים בליצמנשטאט). זהו התואר הרשמי שניתן למרדכי חיים רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז'.

"ליצמנשטאט" היה השם הגרמני שניתן לגטו לודז' בתקופת הכיבוש הנאצי. השם נבחר לכבודו של הגנרל הגרמני קרל ליצמן.

חותמת זו מהווה עדות מוחשית ונדירה למנגנון הבירוקרטי שהופעל בגטו, ולתפקידו המורכב של היודנראט תחת השלטון הנאצי. היא משקפת את המציאות הקשה והמסובכת בה פעלו מנהיגי הקהילה היהודית בתקופת השואה.

הפריט מספק הצצה נדירה לחיי היומיום האדמיניסטרטיביים בגטו ומדגיש את החשיבות של תיעוד היסטורי בשימור זיכרון השואה.

הפריט מוצע למכירה בבית המכירות ווינרס Winner'S בירושלים ביום רביעי ה בשעה 19:00.

מרדכי חיים רומקובסקי [1877-1944] ראש היודנרט בגטו לודז לאורך כל תקופת קיומו של הגטו. הנאצים דאגו לבודד את גטו לודז להרעבת תושביו ולשדידת רכושם, ורומקובסקי שהעריך שהסיכוי היחיד של הגטו לשרוד הוא בכך שינוצל כח העבודה היהודי, יזם את הפיכת הגטו למרכז מפעלי עבודה. הוא ניהל את הגטו באופן ריכוזי ללא מיצרים, והנהיג בו משטר עבודה תקיף. החל מסוף שנת 1941 הגרמנים הטילו על רומקובסקי לארגן את רשימת המגורשים מן הגטו למחנה ההשמדה חלמנו, במסווה של ישוב מחדש והעברה למחנות עבודה. ועשרות אלפי יהודים גורשו להשמדה בחלמנו על פי רשימות שהכינו רומקובסקי ואנשיו. בחודש 09.1942 נדרש רומקובסקי לארגן גירוש של ילדים וזקנים שאינם כלולים בכח העבודה, והוא נשא בפני הגטו נאום ובו הוא מצדיק את הסכמתו לקבוע את רשימת המגורשים, על מנת להציל את בעל מרב הסיכויים לשרוד. משהוחלט על חיסול הגטו בשנת 1944, עם התקרבות הצבא האדום לעיר, נדרש רומקובסקי להכין רשימה של אלפי מגורשים, שיועדו להשמדה בחלמנו. קצב הגירוש לא סיפק את הגרמנים, והם החלו בגירוש מהיר של יהודי הגטו לאושוויץ, בטרם תתחדש המתקפה הסובייטית. רומקובסקי גורש גם הוא להשמדה באושוויץ בסוף .08.1944. גישתו של רומקובסקי, לצד רדיפת השררה ופולחן האישיות שלו תוך התנהלות כוחנית כלפי יושבי הגטו, הפכו את דמותו לשנויה במחלוקת. יש שרואים בו בוגד ומשתף פעולה עם הנאצים, שדיכא את התנגדות יהודי הגטו כשהוליך אותם שולל. ויש שטוענים שיש להבין את הנסיבות הקשות בהם פעל, ואת מאמציו שהביאו להמשך פעילותו של הגטו עד לשנת 1944, והיו מאפשרים את הצלתם של עשרות אלפי היהודים שנותרו בגטו, אלו רק התקדמו הסובייטים בקצב מהיר יותר.

קרדיט: יח"צ

קרדיט: יח"צ